שלום הרב, אני מתמודדת עם פוסט טראומה ודיכאון. לעתים אני פוגעת בעצמי, אני חותכת את העור. אין בכוונתי להרוג את עצמי, אני עושה את זה כדי להירגע, כי אני מוצפת בהמון רגשות והפעולה הזו נותנת לי קצת שקט. לפעמים אני גם עושה את זה מתוך מצוקה נפשית וצעקה לעזרה. אני יודעת שיש דרכים אחרות להירגע ולבקש עזרה. אני משתדלת לא להרשות לעצמי כל פעם שאני רוצה, לפגוע בעצמי. אבל לפעמים אני ממש מרגישה רצון וצורך חזק וכן "מוותרת" לעצמי. שאלותי הן 1. האם פגיעה עצמית נחשבת עבירה בפני עצמה? גם כשאין הכוונה להתאבדות אלא מתוך מצוקה נפשית וניסיון להירגע או לשחרר תסכול? 2. האם יש לרב המלצה איך לחזור בתשובה אם אכן הדבר נחשב כעבירה? אני לא מצליחה להאמין שאפסיק לגמרי. אני מנסה מידי פעם אבל לפעמים מרגישה שזה חזק ממני. אני כאובה מהמחשבה שאני עושה עבירה, מצד שני אני ממש נרגעת ונעזרת בפגיעה העצמית. אני לא מרגישה שאני יכולה להפסיק לגמרי. אני מנסה ע"י טיפול, אבל זה לוקח זמן ולפעמים אני נופלת ועושה זאת שוב.

שלום המצב שלך, כפי שתיארת בשאלה מחייב עזרה חיצונית של מטפלת, עובדת סוציאלית או פסיכולוגית. המעשה עצמו אסור וחובה להימנע ממנו. אנא פני לעזרה עוד היום! יום טוב