- הלכה
- מבנה בית הכנסת
- הלכה
- ספר תורה
20
שאלה
שלום כבוד הרב, אני מנסה קצת ללמוד אודות מבנה בית הכנסת מבחינה הלכתית ויש לי מספר שאלות ברשותך:
1. מצאתי יסוד הלכתי לחיוב (הכוונה שלי היא כמובן לחלק מהדעות אולם עצם הדעה קיימת, כמו כן לצורך העניין שאני אומר חיוב הלכתי אני לא כולל מנהג) שפתח בית הכנסת הראשי יהיה מנגד לכיוון שבו מתפללים, שיהיו חלונות למראה השמיים בכיוון בו מתפללים, לישיבה ממול לכיוון שבו מתפללים + ישיבה של הזקנים להפך הכיוון שבו מתפללים. מעבר לכך ישנם הרבה גורמים בבית הכנסת שבהם לא מצאתי יסוד הלכתי לחיוב בהם מלבד עצם הזכרתם בתלמוד ובפוסקים כברורים מאליהם, למשל: ארון הקודש, פרוכת, בימה, מפה על הבימה. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול ברשותך היא האם תוכל להפנות אותי למקור (תלמוד עד ראשונים) שמחייב בדברים אלו (לא בתור מנהג).
2. האם הנחת המפה על הבימה קשורה רק לבימה או שצריך להניח מפה בכל מקום בו שמים ספר תורה?
3.בשאלה דומה אשאל בנוגע לכיסוי של ספר תורה, תפילין ומזוזות, גם כאן מצאתי במקורות רק את עצם הרישום לגביהם להתייחסות כמובן מאליו שיש אותם, אבל האם תוכל להפנות אותי למקור שמחייב בדברים אלו? במידה וישנו חיוב הלכתי אשאל מהי מטרת הכיסוי? כמו כן האם החיוב במידה וקיים מדבר גם על נ"ך שכתובים על קלף כמו מגילות?
4. כשהתחלתי ללמוד על הנושא נכנסתי מעט גם להלכות תשמישי קדושה, קודם כל אני אשמח לדעת האם יש מקור הלכתי שמציין שישנו הבדל בקדושה בין דברים הרשומים בדיו על קלף לבין דברים מודפסים. במידה ואין הבדל אז האם זה אומר שכל דבר שמניחים עליהם את הספרים המודפסים לקבע הופך להיות תשמיש קדושה? האם זה אומר בהתאם להלכה הקודמת של הכיסויים שצריך לכסות גם אותם בכיסוי כלשהו?
5. אסור לגעת בקלף של ספר התורה בידיים חשופות, האם גם אסור לגעת בשאר דברים שכותבים על קלף? האם איסור זה קיים רק לאחר סיום הכנתם או שגם בזמן הכנתם אסור?
6. "מצילין תיק הספר עם הספר...." מה לגבי שאר דברי קודש כמו מזוזה, מגילות, ואם ניתן לומר ספרים מודפסים? מדוע רשום גם אם יש מעות הרי התיק הוא תשמיש קדושה מדוע מותר יהיה לשים בו מעות? האם יהיה מותר להציל את הכיסוי גם שדבר הקדושה לא בתוכו (אני חושב שראיתי דעה כזאת שאומרת שמובן מאליו שאם הספר בתוכו מותר להצילו לכן ההלכה מדברת על כך שהתיק בנפרד לו ובכל זאת מותר להצילו)?
תשובה
שלום וברכה!
1. לא מצאתי מקור שמחייב לעשות דברים אלה כחיוב הלכתי גמור, אלא מצד המנהג. עיין גם בשערי תשובה קנ"ד, י, ובשו"ת יחוה דעת ו', ט, שאומרים שגם אם ארון הקודש הוא יפה מאד עדיין יש לעשות לו גם פרוכת, וביחוה דעת שם מנמק זאת מצד מנהג ישראל, שנהגו לעשות פרוכת על הארון כמו שבמקדש היתה פרוכת לפני ארון הברית.
2. בפוסקים [עיין למשל בית יוסף קנ"ד, ח(א), דרכי משה שם א*] מופיע שלמרות שמדין הגמרא מותר להניח את ספר התורה על הבימה ללא מפה (עיין מגילה כ"ו ב), בפועל מקפידים כיום שלא לעשות זאת, אלא משתמשים במפה ועליה מניחים את הספר. מן ההקשר עולה שהמפה לא נועדה לשמש כנוי לבימה, אלא לכבוד ספר התורה (ומתוך כך המפה גורמת לכך שמעמד הבימה יורד, שהיא נחשבת "תשמיש דתשמיש" כיוון שאינה משמשת את הספר במישרין), וממילא אין הבדל בין בימה שבבית הכנסת לבין שולחן אחר, ואדרבה, כאשר מתפללים במקום מאולתר ומשתמשים בשולחן פשוט, יש יותר מקום לכסות אותו לכבוד ספר התורה.
3. עצם עטיפת הספר מוזכרת כבר במשנה (מגילה ג', א), אך לא מפורש שזהו חיוב.
בברייתא (שבת קל"ג ב) נאמר: "'זה אלי ואנוהו' - התנאה לפניו במצות; עשה לפניו... ספר תורה נאה... וכורכו בשיראין נאין". ניתן לפרש זאת במשמעות שאם עוטפים את הספר בבד יש לבחור לשם כך בד יפה, אולם בהלכות ס"ת לר"י אלברצלוני משמע שהאמירה היא על עצם העובדה שצריך לעטוף את הספר. וכן בחידושי הגרי"ז (נזיר ב' ב) הסביר זאת כדי שהספר לא יהיה ערום. לפי דרך זו יש כאן אמירה מפורשת שצריך לעטוף את ספר התורה ואין להשאירו ללא עטיפה.
לגבי חפצי קדושה אחרים כמו תפילין ומזוזות - עיין בחידושי הגרי"ש אלישיב לשבת קל"ג ב, שכותב שבהם אין חיוב עטיפה.
4. לגבי מעמדם של ספרים מודפסים ישנם דיונים רבים בהלכה (עיין למשל משנ"ב קמ"ז, ג), אבל ודאי שאין בהם קדושת ספר תורה, וממילא, לאור הדברים דלעיל, אין חיוב לעטוף אותם.
לגבי כלי שמיועד להחזקת הספרים, האם הוא מקבל מעמד של תשמיש קדושה – עיין במשנ"ב קנ"ד, ט. מדבריו עולה שבעיקרון דין זה שייך גם בספרים מודפסים, אבל כיוון שלספרים אלה ישנה כריכה, יוצא שהארגז מקבל מעמד של "תשמיש דתשמיש" (ועיין גם שער הציון שם, ה).
5. א. בעניין זה ישנה מחלוקת בין הפוסקים, ולמעשה מעיקר הדין מותר לנגוע במגילה וכדומה בידים חשופות, ורק נכון ליטול ידיים קודם (עיין בשו"ע קמ"ז, א).
ב. בזמן כתיבת ספר התורה מותר לנגוע בו, משתי סיבות: ראשית, בזמן כתיבת הספר עדיין אין הוא שלם ואין בו קדושת ספר תורה, וממילא לא חל כלל האיסור לנגוע בו (עיין ברמב"ם הלכות ספר תורה י', א-ב). בנוסף, מופיע בפוסקים (עיין משנ"ב קמ"ז, א) שגם לאחר שספר התורה כבר נכתב והוא כשר, אם נצרך לעשות בו תיקון (מדובר בתיקון קל, באופן שהספר לא נפסל והוא עדיין כשר), מותר לנגוע בו לצורך זה.
6. א. גם דברי קודש אחרים כמו מזוזה ואף ספרים מודפסים כמו גמרא וכדומה, מותר להצילם בשבת (שבת קט"ו ב; שו"ע של"ד, יב; משנ"ב שם, ל).
ב. לא נאמר שם שמותר לשים מעות בתוך תיק הספר, אלא שאם משום מה אדם שם מעות בתיק של הספר, ופרצה דליקה בשבת, מותר להציל את התיק עם הספר למרות שיש בו גם מעות.
ג. לשון המשנה (שבת ט"ז, א) היא: "מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין", דהיינו שאין מצילים את התיק מצד עצמו, אלא רק כאשר דבר הקדושה נמצא בתוכו. ועיין גם בסוגיית הגמרא (קט"ז ב – קי"ז א) שלומדת מדין זה למצבים נוספים שבהם מטפלים בדבר שאינו קדוש אגב דבר קדוש, דהיינו שכל ההיתר להציל הוא אגב הספר.

לעשות חור בקיר בית הכנסת
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ד אב תשס"ה
בית כנסת בסניף בני עקיבא
הרב דניאל קירש | י"ד כסלו תשפ"ה

מיקום הבימה בבית הכנסת
הרה"ג יעקב אריאל | ט מרחשון תשס"ה

לוח דיגיטלי בבית כנסת בקיר צפוני או דרומי
הרה"ג יעקב אריאל | י"ג אב תשפ"א

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג
