שלום וברכה! אני נפגשת עם בחור ישיבה דוס שממה שאני מרגישה לא מספיק מבין את ערך הקשר המשפחתי לדוגמה מבחינתו אין בעיה להישאר בישיבה חודש רצוף ולהתקשר לאמא שלו פעם בשבוע . או שאמא שלו בקשה מכל האחים לבוא לישון בבית ביום שלפני החתונה של אחותו והוא ממש התלבט אם לעשות את זה .. ובסוף כן בא הביתה אבל אחרי זה אמר שזה היה מיותר ולא עזר לאף אחד רציתי לשאול מה דעת הרב בעניין ערך הקשר המשפחתי ביהדות עד כמה נכון וחשוב להשקיע בו זמן/כוחות ועד כמה זה נחשב/לא ביטול תורה? (אשמח גם למקורות ..) תודה רבה ממש! תבורכו!!

שלום יסוד חשוב ביהדות זה להיות נורמלי. הקשר המשפחתי, הבית בו גדל האדם, ההורים שחנכו אותו בני משפחתו שאיתם גדל הם חלק מעיצוב אישיותו של האדם, וממילא באופן טבעי אדם הכי טבעי שתהיה לאדם הרגשה של שייכות, אהבה, כבוד והוקרה לבני המשפחה ממעגל ראשון. כאשר קיים נתק, אפילו חלקי, הדבר טעון בירור - מדוע קיים חוסר תקשורת ונתק (מסויים) מהמשפחה ממהורים ומהאחים. ניתן למצוא מקורות רבים סביב מצוות כיבוד הורים בפרשני התורה ובסוגיות הגמרא בקידושין ובעוד מקומות. אצטט את דברי הרב יצחק גינזבורג, בספרו אני לדודי ודודי לי: "עיקר החטא כלפי האב הוא חטא ההתעלמות ממנו. האב אינו מצפה מהבן כי יתגייס דוקא לעזור לו להגשים את מטרותיו, אדרבה, במובן מסוים מצפה כי הבן יסלול לו דרך משלו, מפני שבטוח כי בכל אשר יפנה הבן ויחדש, עדיין יורגש כי כוחו של אביו טבוע בו, ומפני שסקרן (ונכון להפתעות) לראות כיצד גרעניותו תמצא לעצמה ביטויים חדשים בתנאים אחרים ובדור אחר. אין אדם מתקנא בבנו כי יפה כוח הבן מכוח האב. מכוחו ומחמתו. אבל האב חושש כי בנו יתעלם ממנו (ובכך יתאמץ גם באיזשהו מקום מודחק גם להעלים אותו, שהרי הבעיה היא בעצם נוכחותו של האב) כי יתכחש למקור יניקתו... עיקר העלבון וההיפגעות של ההורים הם משכחת הבנים אותם, ומנטייתם של אלו לראותם כנטע זר בתור העולם החדש ה'שייך לצעירים. ובאמת אין זו בעיה רק של נטע זר ומפריע, כשהבן מודה על האמת עד כמה כל מה שיש לו, לרבות עצם קיומו, מהוריו בא לו, הרי הוא נהיה בזה אסיר תודה, וה'מאסר' הזה מוליד נטייה חריפה להסיר את הכבלים ולהתנער מהם. (אי אפשר לפסול ולבטל לחלוטין את הנטייה הטבעית הזאת, הלוא מפורש בתורה כי כך הטביע ה' באדם : "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו..." ההתבגרות כרוכה בהתנתקות: אבל אין דרכה של תורה להשלים עם כל בוסריות ולאשש אותה, אלא לתקן ולעצב אותה) לכן ציוותה התורה לכבד את אביו ואת אמו, לתת להם משקל ומשמעות, לבל יתנדפו מתודעתו של בנם". בהצלחה בבנית הקשר.