שלום לכבוד הרב בר"ח במוסף בשנה מעוברת מוסיפים "ולכפרת פשע" . וכבר הסבירו למה דווקא בשנת העיבור כי זה קשור ל י"ב הבקשות כנגד י"ב חודשים ובשנת העיבור יש חודש נוסף. אבל לא על זה אני שואל. בתפילת מוסף של ראש חודש אנחנו אומרים "ראשי חודשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם" לומדים מכאן שראש חודש הוא מיוחד לזמן כפרה. בהמשך, בקטע שמתחיל ב "חדש עלינו את החודש הזה". אנחנו מונים את יב הסוגים של הבקשות. נשאלת השאלה, למה דווקא לכפרת פשע שזה בדיוק המהות של ראש חודש כפי שציינו קודם, אומרים רק בשנת העיבור? היה צריך להגיד את זה בכל שנה, כי זה מהותו של ראש חודש. זמן כפרה לכל תולדותם? ומה שכתוב שם "מחילת חטא וסליחת עוון" שזה גם ענין של כפרה, זה עדיין לא עונה כיון ש זה לא נאמר בלשון של כפרה, כי הרי לא כתוב ראשי חודשים לעמך נתת זמן מחילה לכל תולדותם או זמן סליחה לכל תולדותם. לכן דווקה כפרת פשע יותר מתאים שיאמרו. אז דווקא ל בקשה "ולכפרת פשע" יש הצדקה להופיע יותר משאר הבקשות האחרות, כי זו בקשת כפרה, וזה מהותם של ראשי חודשים.

שלום במ"ב (סימן תכג ס"ק ו) מצינו מנהגים שונים בענין הזכרת "ולכפרת פשע": 'וכן יש אומרים ולכפרת פשע, ויש שאינם אומרים רק בשנת העיבור, ואפילו בשנת העיבור יש שאינם אומרים אותו אלא עד כלות חודש העיבור דהיינו עד אחר חודש אדר, ובכל אלה נהרא נהרא ופשטיה וכל אחד יעשה כמנהג המקום', עכ"ל. והטעם לזה עכ"פ מבואר באליה רבא (סי' תכג סק"ו) וכ"כ בספר יוסף אומץ (סי' תרצא) כיון שיש שם י"ב נוסחאות תפילה כנגד כל חודש מהי"ב חודש, ובשנה מעוברת מוסיפין נוסח בקשה מיוחד לחודש הי"ג. לפי הסבר זה אין כאן ענין מיוחד של כפרת פשע בשנה מעוברת, אלא הוסיפו עוד נוסח בקשה לכבוד החודש שנוסף בשנה מעוברת. הרב ברוך עפשטיין זצ"ל (בעל ה"תורה תמימה" בספרו ברוך שאמר, עמוד של"ה) כתב ביאור נוסף לקשר בין שנה מעוברת לבקשה זו, הרי שעל עיבור השנה אף שנעשה בטעות הוא חל ומחוייבים לנהוג על פיו, ושמא עיברו את השנה שלא כדין ואנו זקוקים לכפרה שמא אכלו חמץ בפסח (אם השנה לא היתה אמורה להיות מעוברת). הרב ראובן מרגליות (בספרו מרגליות הים על מסכת סנהדרין דף יב: אות א') באר על פי הנאמר בגמרא שם שחזקיה המלך עיבר פעם את השנה מפני הטומאה, כלומר, מפני שידע שלא יספיקו כל העם לבא ליטהר מטומאתן שנטמאו בימי אחז אביו ע"י עבודה זרה עד שיבא הפסח ולכך עיבר את השנה, כמו שפירש רש"י שם (ד"ה שעיבר, ועיי"ש בתוס' ד"ה שעיבר). ומעשה זה היה שלא כדין דאין מעברים את השנה מפני הטומאה, וכן פסק הרמב"ם [הל' קדוש החודש (ד:ו), ועי' הל' ביאת המקדש (ד:יז)], ולכן ביקש חזקיה אח"כ רחמים על עצמו, ומביאה הגמ' בקשר לבקשה זו פסוק המסיים במילים "ה' הטוב יכפר בעד" (דה"ב פרק ל' פס' י"ח). וכתב המרגליות הים שזהו המקור למנהגנו לומר בשנה מעוברת בתפלת מוסף של ר"ח הביטוי 'ולכפרת פשע,' שהוא בקשת רחמים שה' יכפר בעד הוצאת השנה מהרגלה, כלומר שמצינו שהגמ' הביאה פסוק זה המדבר על כפרה בנוגע לענין עיבור השנה והמשתמש דוקא בביטוי 'יכפר,' ואשר על כן גם אנחנו אומרים דוקא ביטוי הנוגע לכפרה, 'ולכפרת פשע' בשנה מעוברת. יום טוב