האם בחור שמשכים בחורים אחרים בבוקר לתפילה, יכול לומר להם בוקר טוב וכדומה? משום שאסור להשכים לפתח של חברו ולהגיד לו שלום. אולם יתכן והבחור המשכים כלל לא חפץ בזה שהבחורים יהיו במיטות שלהם בשעה זו, ועל כן כלל אינו מתכוון להשכים לפתחם.

שלום וברכה, שאלת חכם חצי תשובה. נראה פשוט שהמשכים לפתחו של חברו כדי להעירו לתפילה אין זה בכלל "המשכים לפתחו" שאסור לו לומר שלום. אלא הרי זה בכלל מי שמצא את חברו בשוק שמותר לומר לו שלום (שו"ע פט ב). זיל בתר טעמא, והרי טעם האיסור לומר שלום הוא משום שמכבדו יותר מהקב"ה כמבואר שם בברכות (יד.). ואילו כאן להיפך הוא משכים לפתחו כדי לכבד את הקב"ה! ואף שהשולחן ערוך (פט ב) כתב: "וי"א שאפילו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב, כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל, עד שיתפלל". בעניננו נראה שאין צורך להחמיר בזה משום שהוא לא יבוא להתעכב, שהרי כל ענינו הוא לזרז את חברו לתפילה. וכעין שאמרו (פסחים יא.): "הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל קאכיל מיניה?". תזכה לעלות מעלה מעלה בתורה! הרחבה: בשו"ת אז נדברו (יד לד) כתב שאדם שמתקשר להוריו בבוקר שמקיים בזה מצוות עשה של כבוד אביו ואמו שהוקש כבודם לכבוד המקום אינו נחשב כמשכים לפתחו שאסור לומר להם שלום, ואולי יש להקל לומר שלום ממש ולא צריך להחמיר לומר בלשון שינוי. ונכון לומר את הברכות קודם. עכ"ד. בעניננו נראה שיש יותר סברא להקל מאשר במקרה של האז נדברו כנ"ל, וניתן לומר שלום ללא צורך להחמיר באמירת בוקר טוב. לגבי אמירת בוקר טוב, יצוין שהפוסקים (עי' אשי ישראל יג הע' לט) העירו שאם רגילים בלשון 'בוקר טוב' יש לומר בלע"ז 'גוט מורנינג' וכדומה כדי שיהיה שינוי. אך בעניננו אין צורך להחמיר בזה משום שממילא מותר לומר שלום כנ"ל.