כתוב שאישה מביאה קורבן חטאת אחרי לידה כיון שבשעת הלידה היא נשבעת שלא תזדקק שוב לבעלה. אמנם תירוץ זה נדחה מיד- שהיא לא מזידה, ושבועה מופרת בחרטה ולא קורבן וכולי (זה איך שהבנתי את הארמית שם..) אבל עדיין נשארת לי שאלה, למה זה חטא שהיא לא רוצה להגיע שוב למצב של הכאב? זה נובע לי משאלה אחרת- האם אישה צריכה לסבול? למה? ועוד- למה אישה שלא רוצה לשמש נחשבת "מורדת"? לגבר יש חיוב עונה, לא לאישה עד כמה שאני יודעת... יש מקורות? תודה וסליחה על השאלה....

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. אין מה להתנצל על השאלה. כל שאלה שנשאלת מתוך כבוד ורצון להבנה היא לגיטימית. אף אחד לא מצווה לסבול. אך כידוע לנו לפעמים אנו מסתכלים על ה"כאן ועכשיו" ולא על המשמעות הרחבה. אכן תהליך הלידה הוא קשה לאישה, אך אין דבר שיכול יותר לעורר שמחה סיפוק והנאה מאשר הבאת חיים חדשים לעולם. ועל כן בשעת הלידה כאשר הכאב הוא בשיאו קיימת הסתכלות על הכאן ועכשיו לאחר שהזמן חולף האישה שוב מבינה את הפלא והזכות הגדולה שנפלה בחלקה והיא "רוצה לסבול" שוב את אותו תהליך, היא יודעת שהכאב הוא זמני ביותר ושמחה היא נצחית. אכן חיוב עונה הוא של הגבר, אך גם לאיש יש צרכים טבעיים, שכאשר הם אינם קיימים באופן תקין מצב זה נחשב כ"מרידה", כהפרת זכויות בסיסיות. יום יטוב