שלום רב. כתוב במסכת ברכות דף נט שהתנא אמר שהרואה שמיים בטהרתם יברך ברכת עושה מעשה בראשית ואביי סובר שזה להלכה ורב רפרם משום רב חיסדא אמר שמשעה שנחרב בית המקדש אין יותר שמיים בטהרתם עד כה. ואני שאלתי את עצמי האם יש היום שמיים בטהרתם או לא וראיתי ברמבם ועוד פוסקים וראיתי שהם לא הזכירו את הברכה בכלל וכמה פוסקים כמו הרשבא אמרו שהלכה כמו אביי וכמה אמרו אחרת ואני מבולבל. אשמח אם תעיין בזה כמו שצריך כי פתחתי גם שולחן ערוך וגם הוא דילג על זה ואני נמצא בבלבול. בשמחה רבה : ישראל

שלום וברכה, כמה ראשונים הזכירו ברכה זו המובאת בגמרא (ברכות נט.) שהרואה רקיע בטהרתה (ללא עננים) מברך "עושה מעשה בראשית" (בה"ג ראב"ן אגודה). אך הרי"ף, רמב"ם, רא"ש ושולחן ערוך לא הביאו ברכה זו. הטעם שהם השמיטו ברכה זו הוא משום שבגמרא (שם) מובא שרפרם בר פפא אמר רב חסדא חולק וסבור שלמעשה אין לברך ברכה זו, משום שמיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה. והם פסקו כשיטתו (ראה אליה רבא רכט ד, עמודי אש ח"ב כד). הרחבה: בעומק העניין ביאר מרן הראי"ה קוק בעין איה (ברכות ח"ב פ"ט אות קס) שהסתכלות על הרקיע בטהרתה, ומבט על פני מרחב אין קץ מביאה את המביט לדיעות גבוהות ורעיוני קודש. אך בשביל שרעיונות קודש אלו יתיישבו אצל האדם בצורה נכונה וראויה, צריך שהמדרגה המוסרית הפרטית שלו תהיה מתוקנת. אחרת רעיונות אלו רק יביאו אותו לבלבול, ולא יקדמו אותו מבחינה מוסרית. מאז שחרב המקדש וירדו הכוחות הרוחניים בעם ישראל, המסתכל בהסתכלות רחבה לא יוכל ל'עכל' בצורה נכונה את כל ההרחבה המדעית של ההסתכלות בעולם. רק השרידים אשר ד' קורא, שעליהם אמרו חכמים ז"ל "כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו" הם יכולים להסתכל על הרקיע בטהרתה, ולעיין ברעיונות עמוקים, וברעיוני קודש גבוהים. כל טוב!