במקרה ששמע את תחילת הברכה כגון ברוך אתה ה יודע על מה תהיה כגון שחבירו מחזיק תפוח בידו או בברכת שמונה עשרה. אך אינו שומע את סופה כגון שאמרו ברוך הוא וברוך שמו או שהיה רעש פתאומי. האם עונה אמן?

שלום וברכה, יש לענות אמן (עי' שו"ע סי' קכד ח, וסי' רטו ב, ומ"ב וביאור הלכה שם). הרחבה: הכלל הוא שבברכה שלא רוצה לצאת בה ידי חובה אפילו לא שמע אלא חתימת הברכה ולא שמע הזכרת השם - צריך לענות אמן. ואם לא שמע את הברכה כלל, רק יודע איזה ברכה מברך - מותר לענות אמן אבל אין חייב (שונה הלכות סימן רטו דין ב, וכעין זה בהלכה ברורה רטו ה). ולעניין חזרת הש"ץ יש דעות בזה אם נחשב שהוא חייב באותה ברכה, ולכן לכתחלה יזהר לשמוע כל ברכות שמונה עשרה מפי החזן עצמו אבל בדיעבד אפילו לא שמע רק שידע איזה ברכה משמונה עשרה מסיים הש"ץ יענה כיון שכבר התפלל בעצמו (מ"ב קכד לג). בנידון שלנו ששמע הזכרת השם אך לא שמע את סוף הברכה נראה שאינו חייב לענות אמן אך רשאי (וראוי לענות). נראה שהחובה לענות אמן כששמע הזכרת השם הוא כאשר שמע גם את סוף הברכה. לא מצאתי את זה מפורש בפוסקים אך כך נראה פשוט. לכן כתבתי למעלה "יש לענות אמן", ולא "חובה לענות אמן". [כתבתי לעיל בשם השונה הלכות שאם שמע את סוף הברכה חייב לענות אמן. אמנם בפסקי תשובות (רטו ג) כתב שאין חיוב לענות אמן אלא אם כן שמע את כל הברכה מפי המברך. וביסס דבריו על הביאור הלכה (סי' רטו ד"ה חייב). אך המעיין בדברי המשנה ברורה (ס"ק ו) ובביאור הלכה (רטו ד"ה שלא) נראה שדעתו שחייב לענות אמן אפילו אם לא שמע את כל הברכה אלא רק סוף הברכה. (ואף שהמ"ב ס"ק ו הביא מחלוקת אם צריך לשמוע גם את הזכרת השם כדי שיהיה חיוב, הרי הביאור הלכה כתב שנראה מסתימת השולחן ערוך שחייב לענות גם אם לא שמע הזכרת השם אלא את סוף הברכה. ולכן מסתברים דברי השונה הלכות שחייב לענות אמן גם אם שמע את סוף הברכה בלי הזכרת שם השם). ומה שהביא הפסקי תשובות הוכחה מהביאור הלכה (סי' רטו ד"ה חייב) נראה שכוונת הביאור הלכה רק לבאר את שיטת הטור ע"ש]. עוד יצוין שכתבת: "כגון שחבירו מחזיק תפוח בידו או בברכת שמונה עשרה". כנראה כוונתך בשמונה עשרה לחזרת הש"ץ. לגבי מקרה שחברו מתפלל לעצמו תפילת שמונה עשרה ומברך את הברכות בקול רם יש דיון בפוסקים אם לענות אחריו אמן. יש אומרים שלא יענה (הליכות שלמה ח לב, הגרי"ד סולוביצ'יק כמובא בספר מפניני הרב עמ' לה). טעמם משום שהתפילה צריכה להיאמר בלחש (ובהליכות שלמה הוסיף שהוא עושה שלא כדין שמתפלל בקול ואפילו אם הוא אנוס בכך אין לחלק שלא תיקנו אמן על תפילת לחש). וצל"ע בדבריהם שהרי מעיקר הדין אין איסור להתפלל בקול רם, אלא בציבור כדי שלא להפריע לאחרים. ובראש השנה וביום כיפור שיש סידורים וזה לא מפריע מותר להתפלל בקול רם. ויש אומרים שצריך להשמיע לאזניו לכתחילה ושאין סתירה לכך מהזוהר (כמבואר כל זה בשו"ע סי' קא סע' ב-ג ומ"ב שם). ולכאורה יותר מובן דעת האומרים שצריך לענות אמן גם על תפילת שמונה עשרה (כך דעת היביע אומר ח י, ורבבות אפרים א פא).