האם צריך כשרות על משחת שיניים? אני בחוץ לארץ ואין לי משחה עם כשרות.

שלום וברכה, לכתחילה יש להעדיף משחת שיניים עם הכשר. אמנם בשעת הצורך שאין לך משחה עם הכשר אפשר להשתמש במשחה ללא הכשר. הרחבה: דעת הר צבי (יו"ד צה), הגר"מ פיינשטיין ותלמידו הרבבות אפרים (ח"ב סי' י) שלא צריך הכשר על משחת שיניים. וכן כתב האור לציון (ח"ג פ"ח ה"ו). ויש שהצריכו כשרות. כך כתב בשו"ת משנה הלכות (חלק ט סימן קנד): "הגם דיש לדחוק אולי גם הגליצערין אינו איסור גמור ונעשה באופן שהאיסור כבר נפסל מאכילת כלב קודם שנעשה גליצערין ואולי אינו גליצערין מעורב בו מ"מ כבר מ"מ כבר אמר החכם הרחק מדרכי ההיתר שלא תבא לידי איסור כ"ש הכא שהוא להשתמש בו בתדירות דאפשר דאסור אפילו מדינא". ע"ש. ובשו"ת מנחת אשר (שם) ביאר באריכות שיש כמה טעמים להקל: א. אינו ראוי לאכילה כלל. ויש אומרים שכל שאינו ראוי לאכילת אדם מותר לכתחילה. ואף שיש בה טעם ערב לצחצוח אינו ערב למאכל ולבליעה, ובודאי אינה עומדת לכך. ב. החלק שיש בו חשש איסור נפסל אף מאכילת כלב וגם בטל בשישים. ג. על פי רוב אין בו איסור כלל ואזלינן בתר רוב, ועוד דהוי ספיקא דרבנן ולקולא. ד. אין כאן אלא טעימה ולא אכילה גמורה, ומדברי הפוסקים, הט"ז, הש"ך, הצ"צ והמט"י מתבאר שאין איסור בטעימה זו. ה. אפשר שבכלל אין בזה גדר טעימה. ו. נידון זה דומה לכופת שאור שיחדה לישיבה שבטל ממנה תורת חמץ ותורת אוכל. וסיים המנחת אשר: ואף על פי כן מחמירים ישראל הכשרים בני נביאים המדקדקים במצוות לקנות משחת שיניים עם הכשר, כך נאה וכך יאה להתרחק בתכלית מכל שמץ של חשש מאכלות אסורות המטמטמים את לב ישראל, אבל בשעת הדחק כשאין זה אפשרי המיקל לא הפסיד, כמבואר. הערת הג"ר שלמה הירש: כל זה במשחת שינים בלי טעם, אבל לכאורה במשפחת שיניים עם טעם (כמו שמצוי טעם מנטה) יש להחמיר יותר. לענ"ד מדברי הפוסקים בעיקר ההר צבי צה ששם יסוד ההיתר, נראה שעיקר הטעם הוא שאינו ראוי לאכילה, וזה לא שייך כשיש טעם. כך כתב גם בשולחן ישראל בשם הגרע יוסף, ובקנה בשם ד טז.