שלום, אם נגע בנעליים/ מקומות מכוסים באמצע סעודה מה הדין? האם נוטלים ידיים שוב? תודה

שלום וברכה, אם נוגעים באמצע הסעודה בנעליים או במקומות המכוסים שבגוף יש ליטול ידיים ללא ברכה לפני שממשיכים לאכול או לשתות (שולחן ערוך סי' קסד ב, וסי' קע א, ומ"ב שם) הרחבה: לדעת השולחן ערוך יש ליטול ידיו בברכה. אך המשנה ברורה הביא שדעת המהרש"ל שאין לברך על הנטילה. והכריע המ"ב (ס"ק יג) שמי שעשה צרכיו או שנגע במקום מטונף ממש או שהלך והפליג צריך נטילת ידיים בברכה. אבל אם נגע במקום המכוסה סתם או שהשתין אף ששפשף צריך נטילת ידיים כדין, אבל לא יברך. ואף שדעת השולחן ערוך שיש לברך, למעשה גם הספרדים לא מברכים. עיין כף החיים (ס"ק טז) שספק ברכות להקל, ושכן נראה על פי הסוד. וכן כתב הילקוט יוסף (קסד ד) שלא מברכים. ועיין בקונטרס הזכרונות (יא יח) שדעת החזון איש שמי שנכנס לחדר אמבטיה באמצע הסעודה לא יכול לאכול בלי ליטול ידיים שוב. לגבי נגיעה בנעליים יש לציין שלדעת החזון איש לא צריך ליטול ידיים אם נוגעים רק בשרוכים. וכן לדעתו אין צריך ליטול אם הנעליים אינן נעלי עור (שם, א יח). נראה שהחזון איש לשיטתו שטעם הנטילה בנוגע בנעל הוא משום רוח רעה (ראה קונטרס הזכרונות א יט), ולכן בנעליים שאינן של עור אין צריך נטילה, משום שרק נעלי עור נחשבות נעליים שיש בהם רוח רעה. ולדעת הגר"א נבנצל שליט"א טעם הנטילה בנוגע בנעליים הוא שמא נגע ברגליים או בטינוף שבנעל. ולכן לדעתו אם לבוש גרביים ונעליו נקיות אין צריך נטילה. וכן לדעתו אם נגע רק בשרוכים אין צריך נטילה (ביצחק יקרא ד יח). יוצא שלשני הטעמים של הנטילה (רוח רעה או לכלוך) ניתן להקל בנגיעה בשרוכים.