ברוך ה' ירד היום המון גשם לאחר הפסקה גדולה של ירידת גשמים. האם צריך לברך את ברכת ההודאה על הגשם: "מודים אנחנו לך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמיים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים, ורבי רבבות פעמים הטובות ניסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו. מלפנים ממצרים גאלתנו ה' אלוהינו, ומבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו, ומחליים רעים ורבים ונאמנים דיליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. ואל תטשנו ה' אלוהינו לנצח. על כן אברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, ולשון אשר שמת בפינו, הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו. ברוך אתה ה', א-ל רוב ההודאות" (כך הוא נוסח אשכנז, ובנוסח ספרד ישנם שינויים קלים)?

שלום וברכה, כן. צריך לברך (שולחן ערוך סימן רכא א). הרחבה: אמנם דעת הגר"ח קנייבסקי שאולי היום אין לברך לפי השמועה בשם החזון איש שבזמנינו אין מתענים את התעניות האמורות בשעת עצירת הגשמים מפני שיש אפשרות להביא בנקל מים ומזון ממדינות אחרות. ומכל מקום אמר הגר"ח קנייבסקי שאולי יש לחלק בין תענית להודאה. אך דעת הגר"ש דבליצקי והגר"מ שטרנבוך שיש לברך. וכן דעת הגרי"ש אלישיב. אלא שלדעתו השיעור של 'שתצא טיפה לקראת טיפה' אינו ברור כל כך ויש לברר אצל החקלאים אם האדמה רוויה ואז לברך (כל זה מובא בדרשו רכא 1). וראה במ"ב איש מצליח מה שכתבו בזה, והביאו שדעת החזון עובדיה שברכה זאת שייכת היום ע"ש. שאלתי את הגר"א נבנצל ואמר שיש לברך. שאלתי אם ניתן לברך גם שלא ברגע שיורד גשם. והשיב שאפשר אם יש שלוליות. שאלתי אם ניתן לברך גם עוד שבוע אם ימשיך בע"ה הגשם. והשיב: אפשר כל עוד שיש שלוליות. שוב שאלתי היום את הגר"א נבנצל שליט"א כשנה לאחר כתיבת התשובה, בתאריך כ"ג חשון תשפ"ו שלא היה גשם מאז סוכות, ובכ"ג חשון ירד הרבה גשם. הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שהוא חושב שזה לא נקרא עצירת גשמים והוא לא בירך.