שלום כבוד הרב, אני פונה אליך בעקבות שאלה הלכתית שמעסיקה אותי בנוגע לתעשיית הביצים. בימינו, ידוע כי בתעשיית הביצים ישנם פעולות שמכילות סבל וגרימת צער לבעלי חיים, כמו גריסת אפרוחים זכרים (הפוגעת באלפי אפרוחים כל יום) והמתת תרנגולות בצורה אכזרית (למשל חשמול), במיוחד כאשר התרנגולות מפסיקות להיות רווחיות. הבעיה שמעסיקה אותי היא כיצד ניתן להסביר את הכשרות ההלכתית של ביצים שנלקחות מתעשייה כזו, במיוחד כאשר ישנו חשש שהן מקור לפגיעות חמורות בבעלי חיים. אמנם ביצים נחשבות ככשרות אם אין בהן בעיות של טריפות, דם או איסור אכילה, אך יש לי חשש שמא גם אם הביצים עצמן כשרות מההיבט של טריפות, ייתכן שהן חלק מתעשייה שגורמת לצער בעלי חיים, דבר שההלכה אוסרת עליו באופן ברור. השאלה שלי היא כיצד יש להסתכל על נושא זה בהלכה. האם ניתן להחשיב ביצים כשרות למהדרין, גם אם מקורן בתעשיות כאלה שבהן ישנם מעשים הפוגעים בבעלי חיים בצורה קשה? האם יש חובה להימנע מקניית ביצים בתנאים אלו, גם אם הן נחשבות כשרות מההיבט של הלכות טריפה? אני אשמח לשמוע את דעתך בעניין. תודה רבה על הזמן שלך.

יש רבנים שאכן קראו להימנע מצריכת מוצרים שייצורם כרוך בצער בעלי חיים. עם זאת, גם הם לא קבעו שהמוצר אינו "כשר", משום שזה פשוט לא נכון. ראש לכל, צער בעלי חיים אינו אוסר את המוצר. אגב, יש עוד "מוצרים" כאלה, כדוגמת סוגים מסויימים של הרכבת אילנות, שאסור לעשותה משום "כלאים", ובכל זאת המוצר אינו נאסר. [אגב, ממש בימים אלה נודע הדבר ביחס לאגסים, שככל הנראה רובם מורכבים, ולמרות זאת - גם אם מעשה ההרכבה אסור, הרי שהאגסים עצמם אינם אסורים. יש אולי מקום להימנע מצריכתם, כדי לנסות לצמצם את התופעה ובוודאי שלא לתמוך בה, אך לא נכון לומר שהאגסים אסורים, שכן זה פשוט לא נכון. והוא הדין לנדון דנן]. שנית, הקביעה שמדובר בצעבע"ח אינה כה חד-משמעית. יש מהפוסקים שהגדירו את האיסור באופן כזה, שכאשר הדבר נעשה לצרכי בני אדם, ומדובר במעשה שרווח ומקובל בעולם, הוא אינו אסור. נכון הוא שיש החולקים, אבל החד-משמעיות שבניסוח השאלה, כביכול הדבר מוסכם, אינה נכונה. לאור כל האמור: ניתן להוציא קריאת-המלצה, אך לנקוט במונח "אסור" לא ניתן, שכן זה לא נכון. עם זאת, יתכן שאם הייתה לנו "סנהדרין" היא הייתה אוסרת, והדבר אכן בכוחה. התפלל אפוא ביתר-כוונה: "השיבה שופטינו כבראשונה"!