שלום יש ברשותי שעון חכם שקנו לי הוריה של אשתי מתנה לחתונה. לשעון יש מספר תכונות שבגללן אני חושש משימוש בו בשבת. התכונות הן: ספירת צעדים, מדידת דופק ועוד חיישנים שפועלים ברצף מסך מגע שיכול להגיב ללחיצות מצב "מחווה" שכאשר מזיזים את היד לכיוון העין - המסך מתעורר ראשית אשמח לדעת מה מבין הדברים האלה אסורים בשימוש בשבת. למעשה הצלחתי לבטל את כל התכונות האלה בשעון, אבל יש תכונה אחת נוספת שלא הצלחתי לבטל: כאשר מבטלים את מצב המחווה - מסך השעות נשאר כמו שעון רגיל ללא קשר למחווה, אך כאשר מכסים את השעון למשך מספר שניות בהירות המסך מתעמעמת על מנת לחסוך באנרגיה. כאשר המסך נגלה הבהירות חוזרת למצבה הרגיל. קשה מאוד להימנע בשבת ממצבי כיסוי כאלה (יש כל מיני תנוחות שמזוהות ככיסוי כמו שילוב ידיים, שרוול וכו). אשמח לדעת בעיקר האם שינוי הזרם במקרה הזה הוא בעייתי תודה רבה

שלום וברכה, במציאות שתיארת שכאשר מכסים את השעון למשך מספר שניות אזי בהירות המסך מתעמעמת על מנת לחסוך באנרגיה, וכאשר המסך נגלה הבהירות חוזרת למצבה הרגיל - יש בזה חשש של מלאכה דאורייתא או דרבנן, ולכן במקרה זה אין לענוד את השעון חכם בשבת. בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: אף אם רואים את המספרים על צג השעון בכל מקרה, ורק משתנה כמות האור על צג השעון, ויש כאן רק שינוי זרם, ולא הפעלת זרם חדש - נראה שיש לחשוש לאיסור מלאכה. לדעת הגר"ח קנייבסקי בדעת החזון איש כל שינוי זרם הוא איסור דאורייתא של בונה (ישורון כט עמ' תקסט). ויתכן שכך גם דעת מרן הראי"ה קוק (עי' בספר פסקי הראיה עמ' 96 לידידי הרב דוד ווצלר). וכך דעת הגר"א וייס במנחת אשר קורונה (סי' נט) שיש חשש מלאכה דאורייתא מצד מלאכת מכה בפטיש בכל שימוש בחשמל אפילו רק שינוי זרם. אמנם דעת הגרש"ז אוירבך ששינוי זרם אינו אסור מדאורייתא אפילו לפי החזון איש (שש"כ לד הע' קי). בכל זאת הגרש"ז לא התיר פעולה של שינוי זרם אלא לצורך. לכן התיר למי שהתקשר בטלפון לצורך חולה שיש בו סכנה להוסיף מילים של נימוס, כגון "תודה רבה", "שבת שלום" וכדומה. אך לא התיר להוסיף ולדבר יותר מכך. אציין ששאלתי שאלה זאת פוסק המבין היטב בטכנולוגיה והלכה, ואמר לי שבמקרה שרואים בכל מקרה את צג השעון ורק כמות האור משתנית, ויש רק שינוי זרם, מותר לענוד את השעון, שלדעת הגרש"ז הציץ אליעזר והגרע"י הדבר מותר. ואף לדעת הגר"א וייס שליט"א מדובר על מלאכה 'כלאחר יד' ו'מתעסק'. ע"כ עיקרי דבריו. אך לענ"ד יש לפקפק טובא במה שהחשיב פעולה זאת כמתעסק, שהרי כך דרך השימוש, וכך מדליקים ומכבים את האור, וניחא ליה בשינוי הזרם כי זה חוסך אנרגיה, ולכן המכשיר תוכנן כך, כדי לחסוך באנרגיה. וכעין זה כתב הגרש"ז (שש"כ י מח) שנורה שנדלקת על ידי פתיחת דלת המקרר ונכבית בסגירתו, מכיוון שבאופן קבוע ומתוכנן נעשה הכיבוי על ידי סגירת הדלת שהיא לוחצת על כפתור החשמלי, ורק זו הדרך של כיבוי הנורה אפשר שחשיב כמכבה בידים ואינו בגדר פסיק רישא. ואף שכתב בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' לב, ח"ב לג אות ב) להקל בעניין רופאים שמסתובבים עם טלפונים בבתי חולים אף שמתבטא על צג הטלפון, וביאר שאין בזה איסור כלל לא מצד מוליד, לא מצד בונה לדעת החזון איש ולא מצד מכה בפטיש, שם מדובר שאין לו לא כונה ולא תועלת ולא ענין בתוצאת המעשה כפי שביאר שם. וגם היתר זה הוא לצורך חולה או בשעת הדחק, וכתב שמי שיכול להימנע מכל שימוש במכשיר ובמערכת שיש בו מן ה"חדש" ולברוח מן העבירה אשרי לו. וגדולה מזו ביאר במנחת אשר קורונה (סי' נט) שיש להחמיר בהפעלת מערכות חשמליות – אלקטרוניות ללא עשיית מעשה אלא בעצם עמידתו חום גופו והוויתו. אף שלא מצאנו ראיה מפורשת בש"ס ובקדמונים יש להחמיר, אם משום דלמיחש מיהו בעי, ואם משום שמכל מקום מלאכת מחשבת היא, ע"ש. והצגתי את השאלה שלנו לג"ר יעקב אריאל שליט"א, וכתב: "מומלץ שעון פשוט לשבת כמו כל בגדי השבת". עכ"ל.