בס"ד שלום לרב, ותודה רבה לרב על הכל. רציתי לשאול את הרב, היחס שלנו לא"י הוא גבוה מאוד מכל הבחינות ובכל זאת אנחנו פוסקים הלכה לפי התלמוד הבבלי ולא הירושלמי. רציתי לשאול את הרב, זה לא היה אמור להיות הפוך? אם החיבור של עם ישראל הוא הכי גבוה דווקא בארץ ישראל היינו אמורים לפסוק הלכה לפי הירושלמי לא?

כיון שהתלמוד הבבלי נחתם כמאתיים שנה לערך אחרי הירושלמי, ישנו כלל הלכתי שהלכה נפסקת כאחרונים כי הם הכירו את דעות הראשונים ובוודאי כיבדו אותם. ואם בכל זאת פסקו אחרת נראה שנודעו להם טעמים חדשים שלא היו לראשונים ועל כן הלכה כדעת האחרונים שכאן זה הבבלי מול הירושלמי.