שלום כבוד הרב. שמעתי שאם לא עונים אמן לברכות החזרה יש חשש שאלו ברכות לבטלה. אבל אני לא מבין למה. אני מבין שמצד זה ששומעים ברכה חייב לענות עליה אמן, אבל למה שאם לא יענו היא תהיה לבטלה? ואני מתכוון ספציפית לחזרת הש"ץ, כי לפי מה שאני יודע חזרת הש"ץ נתקנה עבור מי שלא יודע להתפלל אז בחזרה השליח חוזר בקול על הברכות ומי שלא התפלל בעצמו קורא עם החזן מילה במילה ולא עונה אחריו אמן. אז לדוגמא אם אני מתאר לעצמי מניין בעבר הרחוק של שליח ציבור שיודע לקרוא ונגיד עוד 3 שיודעים לקרוא ועוד 6 שלא יודעים לקרוא, אז יצא שלא יענו עשרה אנשים לברכות של החזרה, האם יש בזה בעיה? כי לפי מה שאני מבין בדיוק בשביל זה זה נתקן. אשמח להסבר למה שאומרים שאם אין עשרה שעונים אמן יש חשש שהברכות לבטלה. תודה רבה. אשמח שהרב ידייק אותי.

שלום חזרת הש"ץ נתקנה בתחילה מפני שהיו שלא יודעו לקרוא ולהתפלל, כיום המצב שונה. כף החיים (סימן קכד ס"ק ב) כותב שהאר"י הקדוש, הסביר שבראייה רוחנית חזרת הש"ץ עומדת במעלה גבוהה יותר מאשר תפילת העמידה עצמה. והסביר הבן איש חי - שיש עדין מקום לחזרת הש"ץ כפי שמובא בספר הכוונות לאר"י בחזרת הש"ץ נעשים תיקונים לתפילת הלחש, כדי שלא יאחזו בה קליפות הטומאה, ואילו חזרת הש"ץ נאמרת בקול רם כי אין חשש לזה. ולכן מעלת חזרת הש"ץ היא בשני דברים: א. מפני שנאמרת בקול רם ב, אין ליחיד רשות לעשות חזרה, דווקא לציבור שהם מניין. בקיום שתי התפילות מקיימים שתי רמות של תפילה: הראשונה תפילת הלחש, שהיא תפילת יחידים; והשנייה היא תפילת הציבור, כאשר כל הציבור מתאחד סביב שליח הציבור. הרב סולובייצ'יק (בביאור דברי הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ח' הלכה ד' ו-ט') מבאר שעל אף שתפקידה של חזרת הש"ץ הוא להוציא את מי שאינו בקיא ידי חובתו, במהותה, חזרת הש"ץ משמשת כ"תפילת הציבור", המונהגת בידי שליח הציבור. לפיכך, על כל הציבור להשתתף בתפילה זו, לעמוד בשקט ברגליים צמודות, להתרכז במילים ובמשמעותן ולענות אמן לכל ברכה. השו"ע (סימן קכ"ד סע' ד') כתב: "הכששליח צבור חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן. ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה; לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו, ויכוין לברכות החזן". כיון שכל האנשים מתפללים בעצמם בלחש, ואין צורך בחזרת שליח הציבור כדי להוציא מישהו ידי חובה, משמעות החזרה על התפילה היא תפילת הציבור! השו"ע כתב בלשון "קרוב להיות ברכותיו לבטלה", מפני שברכות אלו אינן ממש לבטלה, כי סוף סוף חוזר הש"ץ ומתפלל מפאת התקנה. אך מכיון שלא מתקיימת התקנה של תפילה בציבור יש כאן צד שברכותיו הן ברכות לבטלה. יום טוב