שלום כבוד הרב, אם חזן מאריך בניגון בסוף ברכות חזרת הש"ץ למשל, צריך לשים לב להתחיל לענות אמן רק כאשר מסתיימת לגמרי המילה האחרונה של הברכה. השאלה קיימת בפרט כאשר הניגון של החזן הוא של סוף ברכה, וקשה לשים לב לפעמים שבעצם עוד לא נגמרה המילה האחרונה, וכשהחזן מאריך באמירת "ואמרו אמן" בסוף חלקי הקדיש לענות אמן כשמתחיל לומר "ואמרו אמן" כי זה לא הקדיש עצמו או לחכות לסוף "ואמרו אמן"?

שלום רב. אף שהחזן לעיתים מכביד על הציבור כשהוא מאריך בניגון ויש קושי לענות אמן בסיום התיבה האחרונה של הברכה שהוא מוציא, אין הדבר מתיר לחטוף ולהקדים את עניית האמן. אולם אם החזן מאריך מאד בתיבת "ואמרו אמן" (אחרי "ובזמן קריב" או "דאמירן בעלמא") או שמנגנים בין התיבות שלפני "ואמרו אמן", יש לענות אמן מיד. מקורות: אסור לענות אמן "חטופה", כלומר שלא לחטוף ולמהר לענות קודם שיסיים הש"ץ את הברכה (שו"ע קכ"ד ח' בהסברו השני לאמן חטופה, ואחרונים שם), ובפשטות הוא הדין בעניית אמן על אמירת קדיש. יש לציין שמבואר שאין זה דבר של מה בכך לענות אמן חטופה (וכן יתומה וכדומה) וחז"ל הזהירו על כך מאד, ומאידך הפליגו בשבח העונה אמן כראוי. עם זאת כתב מרן המ"ב (סי' קכ"ד ס"ק ל"ה) שאם השליח ציבור מאריך הרבה בניגון של "ואמרו אמן", הקהל צריך לענות מיד אמן, כיון שהניגון נחשב להפסק. וציין המ"ב שם, שדין זה שייך דוקא בקדיש, כיון שכבר סיים החזן את עצם הבקשה בתיבות "בזמן קריב" או "דאמירן בעלמא", אך אם הש"צ מאריך בסוף ברכות, אין לענות אמן כל זמן שהוא לא סיים את המילה האחרונה. ואם החזן מאריך בניגון הברכה אחרי סוף המילה האחרונה, נחלקו הפוסקים; לדעת מרן החזו"א (חידושים וביאורים או"ח קכ"ח מ"ה) אפשר לענות אמן, כיון שנגמרה הברכה. אולם לדעת רוב הפוסקים, אף שכבר נגמרה הברכה, אין לענות אמן עד סוף הניגון כיון שהניגון הוא תועלת לברכה (פת"ש קכ"ד ח', והאורחות חיים סע' ח' בשם שו"ת בית יעקב, ע"פ המג"א קכ"ח ס"ק ע"ג לגבי ניגון ברכת כהנים). ויש להוסיף שודאי שיש להזהר לענות אחרי הניגון כאשר מדובר בכוונות התפילה ע"פ האריז"ל. בברכה נאמנה,