ליל לג בעומר, מה ההיתר לשמוע מוזיקה, גם אם זה לכבוד התנא. הרשב"י, מה המקור להתיר?

שלום וברכה, כתב הרמ"א (תצג ב) שביום ל"ג בעומר "מרבים בו קצת שמחה". על פי זה נהגו לשיר ולרקוד לכבוד הלולא דרשב"י (ראה הליכות שלמה יא הע' כג, חוט שני שבת ח"ד עמ' שפ). ויתכן שמותר גם ריקודים של רשות (הליכות שלמה שם). ונראה שיש להקל לשמוע כל מוזיקה בליל ל"ג לכבוד השמחה, גם שירים שאינם שירי שמחת ל"ג בעומר ורשב"י, גם מי שנמצא בביתו ולא באירוע של שמחת ל"ג בעומר. הרחבה: היו שערערו על השמחה הגדולה ביום ל"ג בעומר וההילולא של רשב"י (ראה חתם סופר יו"ד רלג: "ואף שכוונתם לשם שמים ובודאי שכרם רב, אבל אני הייתי מן הפרושים". ראה עוד במנחת אשר מועדים ג סי' מה). ובשו"ת שבט הלוי (ח"ח קסח, אות ה) אסר לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר. אך למעשה המנהג לעשות שמחה גדולה בליל ל"ג בעומר עם מוזיקה וריקודים. בספר הליכות שלמה (שם) כתב שהקולא הוא לנוהגים כרמ"א שכתב ש"מרבים בו קצת שמחה". אך ראה בחוט שני שבת (שם) שבני ספרד נהגו להקל בכך יותר מבני אשכנז. וראה גם חזון עובדיה יום טוב (עמ' רעג). נראה שיש להקל לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר גם למי שנמצא בבית, אף שירים שאינם שירי ל"ג בעומר ושמחת רשב"י, בהתחשב ששמיעת מוזיקה בכלל בימי הספירה אין לה מקור ברור לאיסור (ראה שו"ת מנחת אשר קורונה סימן עח, וראה חזון עובדיה שם עמ' רנח שכתב שנכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בימי הספירה, ומשמע שאינו חובה מעיקר הדין).