האם מותר לכתחילה לאכול מאכל חלבי קר בצלחת בשרית ?

שלום רב. אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כבר נהגו כל ישראל להחמיר שיהיה להם שתי מערכות כלים. בפרט בימנו שהכלים מצויים וזולים ויש גם כלים חד"פ ורק בעת הצורך ניתן להקל. מקורות: ראשית נקדים את המבואר בשו"ע (יו"ד סי' פ"ט סע' ד') בשם הרמב"ן וז"ל: "אסור לחתוך גבינה אפילו צוננת בסכין שרגילין לחתוך בשר". והוסיף מרן בשם הרמב"ן וסיעתו: "ולא עוד אלא אפילו הפת שאוכלים עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בה בשר". ועל שני המקרים כתב הרמ"א: "וכן להפך נמי אסור". והנה כתב הרמ"א שם בשם האורחות חיים: "מיהו ע"י נעיצה בקרקע קשה שרי". ונחלקו שם רבותינו האחרונים באיזה אופן הרמ"א שם היתר (עי' ש"ך סקכ"ב). וכתב שם הש"ך שבשעת הדחק כשאין לו אלא סכין אחד, מותר להשתמש בסכין בשרי אפילו לחתוך גבינה וזאת ע"י שיכשיר בנעיצה. וסיים שם הרמ"א: "אבל כבר נהגו כל ישראל להיות להם שני סכינים ולרשום אחד מהם שיהא לו היכר. ונהגו לרשום של חלב, ואין לשנות מנהג של ישראל". ונחלקו האם נהגו שלא לסמוך על נעיצת הסכין לגבי חיתוך גבינה (ט"ז סק"ז) או אפילו חיתוך לחם שרוצה לאוכלו עם גבינה (ש"ך שם ופהמ"ג משב"ז סקכ"ב). וכבר כתבו פוסקי זמננו כי ישראל קדושים ומחמירים בכל זה, ונהגו ישראל לעשות שתי מערכות כלים, בשרי וחלבי ומסמנים את הסכו"ם כדי להבחין ביניהם (ראה קצושו"ע סי' ט' י', ילקו"י סי' פ"ט סע' ס"ח). ולפי זה בכלים שלנו שמתנקים היטב ומנקים אותם היטב ע"י חומר ניקוי ושפשוף יסודי בסקוטש וכדו', יש מקום להתיר שימוש בצונן דלא גרע מנעיצה בקרקע. אך יש להשתמש בהיתר זה רק בעת הצורך כגון שהוא בדרך או כשעושים סעודה גדולה וחסר כלי הגשה (פתחי מגדים עמ' קי"ד). אולם בזמנינו שמצויים כלים לרוב והם וזולים וגם יש כלי סעודה חד פעמיים, עצה טובה להחמיר בעניין זה ואין למהר ולהקל בזה. וכלי הגשה שע"פ רוב משתמשים בהם בצונן, אפשר להקל יותר (שם). בברכה נאמנה,