שלום וברכה. קודם כל תודה רבה על העשייה ועל התשובות שאתם עונים, אתם עוזרים לכ״כ הרבה אנשים!! דבר שני אני מרויחה כרגע 7,000 ב״ה ואני רוצה להתחיל לתת מעשר כספים. אני לא אשקר מרגיש לי מאוד קשה להתחיל לעשות, וחשבתי אולי לוותר כי יש לי גם תינוק ב״ה ואני מרגישה שחנוק לי. מצד שני יש בי איזה צד שכן רוצה לקיים את המצוה, שגורם לי להאמין שזה יעשה לי טוב. 1. השאלה שלי היא איך מקיימים את מצוות מעשר? איך מחשבים? 2. וכמה זה חומש, והאם ראוי לתת חומש? 3. למי נותנים את המעשרות? האם זה דווקא לעניים? 4. ואם יש מבני משפחתי אנשים שצריכים את הכסף האם אוכל להביא את הכסף להם? לקנות להם בגדים/אוכל/ לשלם להם חשבונות? האם המצווה יכולה להתקיים גם בדרך הזו? 5. כל כמה זמן נותנים? 6. האם אפשר לתת יותר בשנה אחת ואז פחות בשנה הבאה?

שלום וברכה, אשרייך. בזכות הצדקה תזכי בע"ה לברכה בכספך ובכל מעשה ידייך! נקדים שנכון לומר שאת מקבלת להפריש מעשר כספים בלי נדר, כדי שלא להסתבך עם נדר. בפרט שיש כמה מחלוקות בדרכי חישוב כמו שנפרט, ואולי במשך הזמן תרצי לשנות ולהפריש לפי השיטה המקילה (אהבת חסד ח"ב פרק יח אות ב). 1. אופן החישוב – שתי דיעות עיקריות א. השיטה המקובלת בחישוב מעשר כספים היא להפריש משכר הנטו. למשל אם את מרוויחה 7000 ₪ בחודש. תורידי את דמי הנסיעות ועוד עלויות שאת משלמת כדי להרוויח את המשכורת, למשל מוצרים שאת משתמשת לעבודה וכדומה. וכן תורידי את המיסים שכסף זה לא נכנס לך לחשבון. נניח שאחרי שהורדת את עלויות אלו נשאר לך 5000 ₪, יש לך להפריש 500 ₪ בחודש. (משמעות הפוסקים כדעה זאת - שבט הלוי ח"ה קלג). ב. יש בפוסקים שיטה אחרת המקילה הרבה יותר, וקלה מאד לביצוע. לשיטה זאת יש להוריד את ההוצאות המינמליות של החזקת הבית. לפי זה החישוב הוא כך: את מרוויחה 7000 ₪, ונניח שאת מורידה 1000 ₪ על נסיעות ועוד עלויות העבודה כנ"ל. ואז את מורידה עלויות מינמליות של החזקת הבית: עלות של אוכל, חשמל, גז, מיסי יישוב ארנונה, ביגוד, טיטולים וכו. יצוין שלא מחשבים עלות של ביגוד יקר אלא מה שנצרך. נניח שנשאר לך רווח אחרי כל זה 500 ₪, אז את צריכה לתת 50 ₪ (כך דעת הקיצור שולחן ערוך לד ד, כנה"ג המובא בברכי יוסף רמט ה, משמעות החפץ חיים בספרו אהבת חסד ח"ב יח אות ג). למעשה, תלוי ביכולת של האדם. מי שמרוויח משכורת טובה יחמיר לכתחילה כשיטה הראשונה. ומי שדחוק בפרנסתו יכול לעשות כשיטה השנייה (שבט הלוי שם). לפי מה שאת מתארת את מצבך שמאד קשה לך וחנוק לך, הייתי מציע להתחיל לחשב לפי השיטה השנייה, השיטה המקילה. ובע"ה כשמצבך תשתפר תשקלי להפריש בלי נדר כשיטה המחמירה. 2. חומש חומש זה 20%. מדובר על הידור, הנקרא עין יפה של צדקה הרמוז בפסוק עשר אעשרנו לך (אהבת חסד ח"ב יט ג). הנמצא במצב דחוק - לא מומלץ לתת חומש. לכן לא הייתי ממליץ לך כעת להדר בחומש, אלא אם כן את נותנת לפי השיטה המקילה (שהזכרתי בסעיף 1- א). ולפי הדוגמא שכתבתי לפני כן אם את מפרישה מהרווח שנשאר לך שהוא סכום של 500 ₪, אז את יכולה לתת חומש שזה 100 ₪, ולא רק עשירית שזה 50 ₪. 3. למי נותנים? האם דווקא לעניים? יש אומרים שהמצווה היא לתת דווקא לעניים. ויש אומרים שאפשר לתת לכל צרכי מצוה. כלומר מצוות שאדם לא מחויב בהם. למשל אין לתת מעשר כספים לקנות סוכה כי אדם מחויב לבנות סוכה. אך מותר לשיטה זאת לתת לצרכי מצוה שאדם לא מחויב בהם כמו תרומה לבית הכנסת, לשיעורי תורה, ליישוב הארץ וכו. המנהג שנותנים לאו דווקא לעניים, אלא לכל צרכי מצווה שאדם רוצה (ציץ אליעזר ח"ט סי' א פ"ה אות ד, מנחת אשר דברים עמ' רסו). כאשר נותנים לעניים, קודם יש לתת לקרובי משפחה עניים. ואם אין לו קרובי משפחה עניים יש עדיפות לתת לעמלי תורה (אהבת חסד ח"ב יט). מי שנותן חומש ראוי לתת עשירית לעניים לומדי תורה ועשירית לשאר מצוות (אהבת חסד שם) 4. האם אפשר לתת לקרובי משפחה או הורים עניים לא רק שמותר לתת לקרובי משפחה, אלא כך צריך לעשות. קרובי משפחה קודמים לשאר עניים, אפילו אם בני משפחתך אינם לומדי תורה ויש עניים אחרים שהם לומדי תורה (אהבת חסד שם). אם יש הורים עניים, חובה לתת להם ואסור לתת לעניים אחרים כל עוד ההורים צריכים את הכסף (שו"ת חתם סופר יו"ד רכט, ילקוט יוסף כיבוד אב ואם, ב, יט). ואם יש לך אפשרות לתת מעשר כספים ובנוסף על המעשרות לעזור להורים יש לעשות זאת ולא לתת להורים על חשבון מעשרות (רמ"א יו"ד רמ ה). יש אומרים שגם אם לא מדובר בהורים אלא בסתם קרוב משפחה, עדיף לתת לקרוב משפחה את כל המעשרות ולא לתת חלק מהמעשרות לעני אחר שאינו קרוב משפחה (משמעות הש"ך רנז יט). אך כתב האגרות משה (יו"ד ח"א קמד) שיש לתת חלק מהצדקה לעני שאינו קרובו ולא לתת הכל לקרוב משפחה. הוצאות הילדים: כתב האהבת חסד (ח"ב פרק יט ב) שאסור לשלם ממעות מעשר שכר לימוד לבניו, שזה מצוה שמחויב בעצמו ללמד את בניו או לשכור להם מלמד ואין לפרוע חובו ממעות מעשר. וכתב הגר"י אריאל שליט"א (אתר ישיבה): "הוצאות לילדים גדולים מעל 6 נחשבות לצדקה (חוץ מהוצאות לימוד תורה לבנים שהן חובה". עכ"ל. ועיין עוד בעניין זה בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב קיג), שבט הלוי (שם), משנה הלכות (ח"י קנט). 5. נותנים כל חצי שנה או שנה (אהבת חסד יח ב). שנה זו מתחילה בתשרי (שבט הלוי שם). 6. נחלקו הפוסקים אם אפשר לתת יותר בשנה אחת ולהחשיב זאת על חשבון של שנה הבאה. לכן כדאי להתנות בתחילת נתינת מעשר כספים שיכול לתת בשנה אחת עבור שנה אחרת (אהבת חסד יח ב). בהצלחה רבה!