בס״ד שלום כבוד הרב, אני סטודנט שלומד מהבית והרבה מאוד ימים במהלך השנה אני לא יוצא בכלל מהבית ונשאר רק בבגדי שינה, ורציתי לשאול האם מותר לי להתפלל בבגדי שינה ונעלי בית או שעליי ללבוש בגדי חוץ ונעליים סגורות רק לצורך התפילה ולהחזיר את בגדי השינה לאחר מכן תודה רבה ובשורות טובות

שלום וברכה לשואל היקר. יש''כ על השאלה החשובה. עוררת אותנו לתפילה ולכיבודה. כמה עמ''י זקוק לתפילות בזמנים אלו... התפילה היא מפגש עם מלך מלכי המלכים . לפיכך כתבו הפוסקים שיש לכבד את המפגש הזה בבגדים כאלו שדרך אנשי המקום להתלבש איתם במפגש עם אנשים גדולים וחשובים. (רמב''ם. שו''ע. משנ''ב ועוד). תפילה בבגדים נאים יש בהם גם בחינת 'הכון לקראת אלוקיך ישראל' (גמ' שבת) וגם בחינת 'השתחוו לה' בהדרת קודש' (הרמב''ם). כיון שפיג'מה ונעלי בית אלו פרטי לבוש שאין דרכנו ללבוש במפגשים עם אנשים גדולים, לכן אין להתפלל איתם. יש להוסיף שתפילה היא הזדמנות לקבל שפע טוב לנו ולכל בית ישראל. ככל שההכנה אליה טובה יותר, כך גם קבלת השפע גדול יותר. אחד ההכנות הנצרכות לתפילה זה תיקון מלבושיו (רמב''ם). לכן כדאי ומומלץ להדר בלבושו (הרמב''ם הזכיר את 'והשתחוו לה' בהדרת קודש) כדי לזכות לקיבול תפילה גבוה ,עצמתי ומשפיע יותר . אמנם במקרה של חולי בו אדם נזקק לשכב על מיטתו וקשה לו להדר בלבושו, יכול גם לכתחילה להתפלל בפיג'מה (ישכיל עבדי). אוסיף גם את גדלות ומעלת התפילה בציבור. יש בזה זכות עניית אמנים, קדושה, ברכו (לפי הרא''ש בברכות מקיימים בכך מצווה דרבנן של 'ונקדשתי') גם זכות שמיעת קריאת התורה וגם יש את מעלת התפילה בציבור שמתקבלת יותר. אציין שבכל מקרה כדאי להתלבש בבוקר. זה נותן הרגשה אחרת להרבה אנשים בטח כשזה נעשה בקביעות. שיתקבלו תפילותיך לרצון בתוך תפילות כלל ישראל. מקורות והרחבות תפילה זה מפגש עם מלך מלכי המלכים. ממילא צריך להתאים עצמו ולבושו למפגש מכובד. תפילה בבגדים נאים יש בהם התאמה למפגש מכובד. בחינת 'הכון לקראת אלוקיך ישראל' כך עולה מהגמ' שבת דף י עמוד א רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר הכון לקראת וגו'. מבאר שם רש''י הכון לקראת אלהיך - התנאה לפניו. רמי פוזמקי - נותן אנפילאות חשובים ברגליו על חשיבות הבגדים לקראת התפילה מלמד אותנו הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה א 'שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן, ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין, ואלו הן: ... ותקון המלבושים...'. בפוסקים נכתב שהמדד למפגש מכובד הנדרש לתפילה הוא דרך המקום לעמוד לפני גדולים. כך פסק הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה ה 'תקון המלבושים כיצד מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר שנאמר השתחוו לה' בהדרת קדש, ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני הגדולים אלא בבתי הרגלים...' וכך פסק גם השולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צא סעיף ה 'לא יעמוד באפונדתו (טאסק"ה בלעז) ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים'. ואכן בפוסקים יש כל מיני סוגי לבוש שהמדד לכשרותם לתפילה נקבע ע''פ דרך אנשי המקום לעמוד כך בפני גדולים (חשובים). המינימום לכבד את המעמד לפני השם ית' הוא להתלבש כפי שמתלבשים לפני אנשים חשובים. כך מציין פרטי לבוש שונים עם המדד הזה הבית יוסף אורח חיים סימן צא 'וכתב הרמב"ם ... ונראה מדבריו שאם דרך אנשי המקום לעמוד יחפים בפני הגדולים כמו בארץ הערב שרי להתפלל יחף אבל בהגהות מיימוניות (שם אות ט) כתוב אסור להתפלל בלא מנעלים דאמרינן בחגיגה (יג:) לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה עכ"ל ולא חילק בין מקום למקום ומיהו אפשר דבמקום שנהגו לעמוד יחפים בפני הגדולים אינו בכלל זה דהא חזינן דאורחייהו לגלויי כרעייהו קמי מרייהו ולא אמרינן בהו דבטלה דעתן וכן נהגו העולם בכל ארץ הערב להתפלל יחפים:' מתייחס לסוגי לבוש שונים גם המשנה ברורה סימן צא ס"ק יב: (יב) מגולה - ובזמנינו צריך להשים בעת התפלה כובע בראשו כדרך שהולך ברחוב ולא בכובע הקטן שתחת הכובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים וכ"ש שלאף מיץ. אין להתפלל בבתי שוקיים של פשתן לבד דגנאי הוא לעמוד כן לפני גדולים ומכ"ש כשלובשין סנדל והעקב מגולה. גם אין ללבוש בעת התפלה בתי ידים שקורין הענטשי"ך כדרך עוברי דרכים וקורא אני עליהם אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני [ב"ח] ומהח"א דלעיל משמע דאפילו בבתי שוקיים של צמר לבד ג"כ אין נכון והכל תלוי לפי מנהג המקומות. הרמ"מ תיקן שלא לכנס לבהכ"נ במנעלים ארוכים והיינו שטיוויל ואם דרך אותו המקום לעמוד כך בפני גדולים מותר [פמ"ג]: וכן במשנה ברורה סימן צא ס"ק יא (יא) באפונדתו - הוא איזור חלול שמשימין בו מעות ואיננו דרך כבוד לעמוד כן לפני הש"י. וכן אין נכון להתפלל בקאפטין ובגד התחתון או בשלאף ראק. [ח"א]: צריך לצמצם במקרה של חולה השוכב על מטתו וקשה לו להתלבש שיכול לכתחילה להתפלל עם פיג'מה כך כתב שו"ת ישכיל עבדי חלק ח - אורח חיים השמטות סימן ב אות ב '... כבר מבוארים הדברים בדברי הרמב"ם ה' תפלה פ"ה ה"ה וז"ל תיקון המלבושים כיצד מתקן מלבושיו תחילה ומציין עצמו ומהדר שנאמר השתחוו לה' בהדרת קודש ולא יעמוד בתפלה באפונדתו, וכו', אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני גדולים אלא בבתי רגלים וכו' ע"כ, והרי לך מפורש, שצריך האדם להיות מהודר ומצויין בלבושיו בשעת התפלה, ללבוש בגדים מצוינים שדרך לעמוד בהם לפני גדולים וזה ידוע שאין דרך לעמוד בפני גדולים בפיג'מות... ב) אלא דהאמת יורה דרכו דכ"ז נאמר, לגבי האיש הבריא, ומתפלל עם הציבור בביהכנ"ס דעומד בבית מקדש מעט, מקום השראת שכינה, לפני ממ"ה הקדוש ברוך הוא, דבזה וכיוצא עליו להזהר בכל הדברים וכן אפי' אם הוא ביחיד כמו (שבת י') רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמי מריה וכן רב כהנא שם, זה דוקא אם הוא בריא וחזק ועומד ומתפלל ככל אדם, אבל בחולה הרי מצינו שם להרמב"ם בה"ב וכן למרן סי' צ"ד ס"ו שפ' חולה מתפלל אפי' שוכב על צדו, וכן זקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל (מרן הכ"מ שם מהריא"ג ומ"ב סק"כ ע"ש), הרי מצינו שהקלו בחולה שאינו יכול לעמוד שיתפלל אפילו שוכב על צדו, וכן הזקן שיתפלל כשהוא יושב, ובכן י"ל דה"ה בבגדים, שאין מחייבים אותו להיות מצויין בבגדיו כ"כ, ... בלבוש פיג'מא שכבר מכוסה כל גופו, והוא חולה שאינו יכול להתהדר בלבושיו, שהוא שוכב במטה, דאפי' לכתחילה יש להקל....'. בשורות טובות לך ולכל ישראל בעז''ה