שלום הרב בתבנית המשמשת לפרווה נאפה מאכל חלבי. האם יש דרך להכשיר אותה? ואם כן- האם זה בסדר לנהוג כך קבוע- להכין בתבנית מאכל חלבי, להכשיר לפרווה ולהכין מאכל פרווה לארוחה בשרית? תודה רבה

שלום וברכה, לספרדים הנוהגים לפי הרב עובדיה יוסף מותר להכין מאכל פרווה שייאכל עם מאכל בשרי בתבנית חלבית ובתנור חלבי (אם הם נקיים יחסית ואין עליהם חתיכות של מאכל חלבי), גם אם לא עברו 24 שעות מאז שהשתמשו בתבנית ובתנור למאכל חלבי. אין צורך להכשיר את התנור והתבנית (יביע אומר ח"ט, יו"ד, ד). גם לבני אשכנז אפשר להכין מאכל פרווה באופן הזה אך לא לאכול את הפרווה ממש עם בשרי אלא לפני או אחרי באותה ארוחה (רמ"א פט ג). אם רוצים לאכול את הפרווה עם הבשרי ביחד - יש להכשיר את התבנית חלבית. כלומר לנקות ולהכניס לתנור בחום גבוה למשך כעשרים דקות. אחר כך ניתן להכין בה מאכל פרווה ולאכול את הפרווה בארוחה בשרית. הכשרה זו לתבנית תכשיר גם את התנור (על פי הרמ"א סי' צה, ב). הרחבה: כלי שבלע באור צריך ליבון. אך אם הוא בלע מאכל היתר (אף שאחר כך נהפך לאיסור כגון נותר) - אין צורך בליבון, אלא די בהגעלה (מ"ב תקנא כח). לכן מספיק להכשיר את התבנית בהגעלה וכל שכן בליבון קל, כלומר להכניס לתנור למשך כעשרים דקות. ניתן להכשיר את התבניות בליבון קל מיד לאחר שהשתמשו בהם לחלבי, ואין צורך להמתין עשרים וארבע שעות מאז בישול החלבי. אפילו לגבי שימוש בתנור לבשרי אחרי חלבי ולהיפך – דעת האור לציון (ח"ג פ"י ב) שגם בתוך עשרים וארבע שעות, מותר לחמם את התנור על חום גבוה, ואז להכניס מאכל בשרי לתנור חלבי או להיפך. היביע אומר (ח"ה סי' ז) אמנם הצריך המתנה עשרים וארבע שעות חוץ מליבון קל (הפעלת התנור), אך כתב שהמיקל להכשיר את התנור גם בתוך עשרים וארבע שעות יש לו על מה לסמוך. בנידון שלנו, שמדובר להכין אוכל פרווה נראה שאין צורך בהמתנה עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה. ובספר הכשרות (א מ) הביא בשם המנחת יצחק (ה כ) שלעניין מאכלי פרווה יש להקל ולהסתפק בניקוי וחימום התנור בחום המירבי אף בלא המתנת עשרים וארבע שעות בערב שבת או לצורך אורחים חשובים. אם עברו עשרים וארבע שעות נראה שאין צורך להכשיר את התנור לפרווה גם לבני אשכנז, משום שבתנורים יש גופי חימום, וספק אם יש בליעה בדפנות התנור. ועוד שמעיקר הדין אין זיעה במאכל יבש (ראה אגרות משה יו"ד ח"א, סי' מ). אך את התבנית צריך להכשיר גם לאחר עשרים וארבע שעות. נראה שאין בעיה להשתמש בתבנית לחלבי ולפרווה בקביעות. אמנם בני אשכנז נהגו שלא לשנות כלים מבשרי לחלבי, על ידי הכשרה, כדי שלא יבואו לבלבול ותקלות (מ"ב תנא יט). אך בנידון שלנו אתה לא משנה את התבנית מחלבי לבשרי או להיפך אלא מחלבי לפרווה. אין מנהג שלא להחליף מחלבי לפרווה. יתרה מכך כתב הפסקי תשובות (תנא טז) בשם הדעת קדושים שמותר להגעיל כלי חלב או בשר לעשותם "פרווה", ולאחר זמן מותר אף ליחדו שוב לשימוש בשרי או חלבי אף ששימושו הראשוני היה להיפך. ועוד שבנידון שלנו אתה עושה לתבנית ליבון קל, ויש מקילים להחליף מבשרי לחלבי ולהיפך לאחר ליבון קל (עי' פסקי תשובות תנא הע' 82). הבאנו לעיל את דעת הרב עובדיה יוסף שאין צורך בהכשרת כלי לשימוש בפרווה. יצוין שלדעת (בן איש חי קרח ש"ש יג) וכף החיים (צה, א) אין להשתמש בתבנית החלבית לפרווה אם השתמשו בה לחלבי ב24 שעות האחרונות. ואם כבר השתמשו בתבנית אפשר לאכול עם בשרי.