שלום רב. מה הדין במקרים הללו: א. אכלתי דברים שברכתם בורא נפשות או מעין שלוש וברכתי ברכת המזון? (או לפחות עד ברכת הזן) ב. אכלתי לחם ובירכתי אח"כ מעין שלוש או בורא נפשות? ג. אכלתי דבר שברכתו בורא נפשות ובירכתי מעין שלוש או המקרה ההפוך?

שלום וברכה. א. לא יצאת ידי חובת ברכה אחרונה, אולם אם אכלת מין דגן וברכת ברכת המזון, בדיעבד יצאת ידי חובה. ב. נחלקו האחרונים אם ברכת "מעין שלוש" פוטרת "ברכת המזון", ובדיעבד הכרעת פוסקים רבים שיוצאים בזה ידי חובה. אולם אין יוצאים ידי חובה בברכת "בורא נפשות" במקום "ברכת המזון". ג. לדעת המ"ב ורוב הפוסקים לא יצאת בזה ידי חובה, ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל כיון שיש סוברים שיצא ידי חובה, אין לחזור לברך. מקורות: א. מבואר בשו"ע (סי' ר"ח סע' י"ז) שברכת המזון אינה פוטרת ברכת מעין שלוש, אולם במ"ב (שם סקע"ה) הסיק בשם אחרונים רבים (בה"ג, פר"ח, אבן העוזר, גר"א, חיי"א ועוד אחרונים), נגד דעת מרן השו"ע, וכל מאכל ממין דגן, וכל שכן פת הבאה בכסנין, אם ברך בטעות ברכת המזון יצא ידי חובה. וגם מרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רח סק"ג) העיר מדברי הגאונים והראשונים שיוצאים ידי חובה בברכת המזון, ותמה על מרן הב"י שהביא רק דברי רבינו יונה דס"ל שלא יצא, וסיים, "ולענין הלכה מאחר שרבים ועצומים ס"ל דדיסא נפטרת בבהמ"ז, ומסתברא נמי הכי לדינא, כיון דדיסא מיזן זיינא טפי מתמרים, הכי נקטינן, וכמו שהעלה הפרי חדש". וכן פסק מרן היביע אומר (ח"ח או"ח סי' כ"א). וראה מ"ב (שם ס"ק ס"ב), וז"ל: "אין ברכה מעין ג' פוטרת בנ"ר וכן להיפך". ובפשטות הוא הדין לברכת המזון (וע' שעה"צ סי' קס"ח ס"ק ע"א). ב. נחלקו האחרונים מה הדין אם ברך מעין שלוש במקום ברכת המזון, והראיה שהביאו הסוברים שיצא ידי חובה, היא מדברי מרן הבית יוסף (או"ח סי' קס"ח) לגבי פת הבאה בכיסנין שבספק, מקילים לברך "מעין שלוש" במקום בהמ"ז, ומכאן לכאורה עולה שברכת מעין שלוש יכולה לפטור את בהמ"ז. והרחיב בכך בשו"ת יבי"א (ח"ב או"ח סי' י"ב): והעלה שכיון שרבו הפוסקים שסוברים שמהתורה יוצאים ידי חובה בברכה מעין שלש, וכ"פ במ"ב (ר"ס קצא), אם כן יש לנו ספק מדרבנן, וספק ברכות להקל. כמו כן יישב שהזכרת ברית ותורה מעכבת, זה רק אם אומרים ברכת המזון, אך בברכת מעין שלוש אין הזכרה זו מעכבת, עיין שם. וראה כה"ח (ריש סי' קפ"ז) שהורה מחמת הספק ליטול ידים שוב ולאכול כזית. ולגבי מי שברך בורא נפשות במקום ברכת המזון, משמע בפשטות מדברי הפוסקים שלא יצא בברכה זו ידי חובה. וראה בשו"ת זרע אמת (ח"ג ליקוטים בסוף או"ח סימן ר"ז) שכתב, וז"ל: "מה שתקוע בלב בעולם דברכת בורא נפשות רבות פוטר את הכל כמו ברכת שהכל בתחילה, טעות היא, דהרי כתב הרא"ש בפרק כיצד מברכין דף ל"ז שאם הוא מסופק בברכה ראשונה יכול לברך שהכל אבל ברכה אחרונה, אין לו לברך אלא הברכה שנתקנה, עי"ש בטור ושו"ע סי' ר"ח סעי' ד' ובפוסקים שם". וראה לקמן. ג. ראה מ"ב (שם ס"ק ס"ב), וז"ל: "אין ברכה מעין ג' פוטרת בנ"ר וכן להיפך". וכן דעת רוב האחרונים. וראה לעיל מה שכתב בשו"ת זרע אמת. ואף שכה"ח (סי' ר"ב ס"ק ע"ט, וסי' ר"ח ס"ק צ"ב) חולק וסובר שדין בורא נפשות כדין שהכל, וכתב שעל כל דבר שהוא ספק יכול לברך אחריו בנ"ר ואין בזה חשש ברכה לבטלה. מכל מקום הכרעת רוב האחרונים שאין לעשות כן. וכן העלה בשו"ת יביע אומר (ח"א או"ח סי' י"ב) וכתב שהעיקר לדינא שאין בורא נפשות פוטרת מעין שלוש, אך הוסיף: "אלא דמ"מ הואיל ויש חולקים, ואנן חיישינן טובא לכללא דספק ברכות להקל, לכן אם עבר ובירך בנ"ר במקום מעין ג' אין מחזירין אותו לחזור ולברך מעין ג'". אם כן לדעת המ"ב ובני אשכנז ההולכים לאורו, יש לחזור ולברך. ואילו לנוהגים כדעת הגר"ע יוסף זצ"ל הוי ספק ברכות להקל, ואין לחזור ולברך. ברכה והצלחה,