מי שאכל מאכל בגודל חצי זית שברכתו האחרונה על המחיה ומאכל אחר בגודל חצי זית ממאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, כגון חצי כזית פסטה וחצי כזית בשר מה הברכה האחרונה?

שלום וברכה, מי שאכל מאכל שברכתו האחרונה על המחיה בגודל חצי כזית וגם אכל מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות בגודל חצי כזית - יברך בורא נפשות [משנה ברורה (רי א), בן איש חי (מסעי ה), כף החיים (ס"ק ג), אור לציון (ח"א סי' יט)]. הרחבה: בעל החידוש שסבור שיש לברך בורא נפשות במקרה זה הוא כנסת הגדולה (סי' רי), והובא במגן אברהם (ס"ק א) ובמ"ב (ס"ק א). בטעם הדבר ביאר כנסת הגדולה שיש כמה סיבות לברך: דעת ר"י שיש לברך בורא נפשות אם אכל שבעת המינים פחות משיעור כזית. ועוד שדעת ר"י (והסתפק בכך הרא"ש) שיש לברך בורא נפשות אם אכל כל מאכל פחות משיעור כזית. ועוד שכאשר אכל שיעור שלם חציו מאכל שברכתו מעין שלש וחציו מאכל שברכתו בורא נפשות יתכן שכולם מסכימים שיש לברך בורא נפשות. ועוד מבואר שם בכנסת הגדולה שדעתו שברכת בורא נפשות פוטרת בדיעבד מאכל שברכתו מעין שלש. לכאורה המגן אברהם והמשנה ברורה סותרים את עצמם שלדעתם ברכת בורא נפשות אינה פוטרת מאכל שברכתו האחרונה מעין שלש, וכאן פסקו כדעת כנסת הגדולה שהמאכלים מצטרפים ומברכים בורא נפשות. התשובה היא שאף שלדעת המגן אברהם והמשנה ברורה מי שאכל שיעור שלם של מאכל שברכתו מעין שלש אין ברכת בורא נפשות פוטרתו, אך בנידון שלנו שלא התחייב לברך מעין שלש משום שלא אכל כשיעור, יש לו לברך בורא נפשות שלא גרע משאר מאכלים שברכתם בורא נפשות (מחצית השקל ס"ק א, אור לציון שם). ועוד שיש צירופים נוספים כמובא בכנסת הגדולה כנ"ל. יש להוסיף לרווחא דמילתא עוד סיבה לברך בורא נפשות: לדעת חלק מהפוסקים שיעור כזית נמדד לפי הזית המצוי. לשיטה זאת קל מאד להגיע לשיעור כזית, ויש לברך בורא נפשות על כל פנים על המאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות. וע"ע ביביע אומר (ח"א סי' יב) שהביא דעת כמה אחרונים הסבורים שאין לברך ברכה אחרונה כלל במקרה זה, וכך הוא הכריע משום שספק ברכות להקל. כל טוב!