כבוד הרב שלום וברכה, אני ואשתי 10 שנים ביחד יש לנו 3 ילדים. אמא שלי שונאת את אשתי ולא מקבלת אותה. היא שטלתנית, מתערבת, לא מוצא סיבה שיש לה לא לאהוב אותה. אשתי עשתה לי רק טוב בחיים- הקימה לי בית, ילדים וכו. היא עובדת, עוזרת בתשלומי הבית, קמה בבוקר מוקדם וחוזרת לילדים בארבע למרתון בפני עצמו. בשנתיים האחרונות יש לי אינסוף ריבים לא אמיתיים עם אשתי שאני לא יודע להגיד לאמא שלי לא כשצריך להגן עליה. היא מאחלת לאשתי למות כל פעם שאני מדבר איתה ואני אומר לה שהבית שלי חשוב לי. היום אני מבין שאחים שלי מקנאים בי ובבית שלי ובגלל זה הם רבים איתי כל הזמן. לפני שבוע נולד לי אחיין ולא הוזמנתי לברית (אמא שלי עמדה מאחורי זה). גם גיליתי שכל מה שאני מספר לאמא שלי (לרבות כל ההודעות הפרטיות שלנו) היא מעבירה לאחים שלי וגם לגיסתי. מאז הברית החלטתי לנתק קשר איתם אני מרגיש נבגד- אמא שלי שונאת את מי שאוהב אותי ורוצה שאאבד את מה שיש לי. בתקופות הקשות רק אשתי עמדה איתי בהכל…שבוע הבא ראש השנה ואני רוצה לדעת אם אני עושה נכון כי ללכת ולבקש סליחה ושוב לתת לה להשפיל אותי אני לא מסוגל, אבל גם לא לדבר איתה אני חושש לעבור על מצוות כיבוד הורים

שלום. לפי המצב ביניכם, ודאי לא לשוחח עם אמא. חזק את הקשר עם אשתך, כדי שהבית שלכם יהיה בנוי על אהבה. כרגע, להמשיך בנתק. שנה טובה!