כבוד הרב שלום , רציתי להתייעץ בנוגע למשהו אני מכירה בחור דתי שעשה מלא חטאים בשוגג והוא לא מודע אליהם ורציתי לשאול בשבילו האם יום כיפור מכפר על חטאים אלו? או שהוא צריך לעשות תשובה? תודה רבה על המענה זה לא מובן מאליו

שלום ייש כח על האכפתיות והרצון לעזור לאותו בחור. במקרה שהצגת בשאלה יש להתייחס לכלל "מושב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". בקשר לכלל "מוטב יהיו שוגגין.." ישנם מספר תנאים מגבילים שרק שהם מתקיימים נדחית מצוות התוכחה, והכלל "מוטב יהיו שוגגין..." תקף. ואלה הם התנאים: א. שיהא ברור, שאם יוכיחו את החוטאים, לא יקבלו התוכחה, אך אם יש ספק, שמא יקבלו ממנו - צריך למחות גם בדיני דרבנן. (משנה ברורה סי' תר"ח ס"ק ג'). ב. הכלל נאמר דווקא בדבר שאינו מפורש בתורה, אבל באיסור מפורש בתורה צריך למחות. [הרב החיד"א בספר "ברכי יוסף" כתב: "דבדבר המפורש בתורה צריך למחות אף שיודע שלא יקבלום היינו רק כשידינו תקיפה על העוברים למחות בהם בחזקת היד אבל כשאין בידינו כוח להפרישם אין מחויב להוכיחם כיון שיודע שלא יקבלום". הביאור הלכה בסי' תרח ד"ה מוחין בידם הביא את דבריו ולא הסכים איתו, שבכל אופן יש חיוב הוכחה]. המשנה ברורה (שם ס"ק ו') מבאר את הסברא לחלק בין דבר שמפורש בתורה לדבר שאינו מפורש בתורה, בדבר שאינו מפורש בתורה "אנו יכולין לתלות ששוגגין ומוטעין הם בזה, ומה שלא ישמעו לנו מה שנאמר להם שהוא אסור, מחמת דקיל להו הדבר, ולכן אמרינן בזה מוטב שיהיו שוגגין וכו'. אבל בדבר המפורש בתורה והם עוברין על זה, בוודאי אינם שוגגין, ולא שייך בהו לומר מוטב שיהיו שוגגין, ומחינן בהו וענשינן להו עד דפרשי". ג. כמובן שהכלל "מוטב יהיו שוגגין..." נאמר דווקא בשוגג, אבל דבר שידוע, שהחוטאים עושים אותו במזיד, צריך למחות. ד. הרשב"ץ כתב (והובאו דבריו להלכה ב"שער הציון" (סי' תרח ס"ק ב): שאומרים "מוטב" וכו' ונמנעים מלהוכיח בדבר שהכל שוגגים בו, אבל בדבר שמיעוטם שוגגים, והרוב, לעת עתה, אינם נכשלים בזה - מוחין כדי להזהיר האחרים שלא יבואו למכשול. ה. הביאור הלכה כתב שכל מצות התוכחה היא "דוקא איש את אחיו שלבו גס בו אבל אם היה איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו וינקום ממנו אין להוכיחו [מ"א בשמו]. על סמך הכללים הללו יש לגשת ולהוכיח או לא להוכיח את אותו בחור. יום טוב