שלום כבוד הרב. איך אב צריך להסביר לבנו הקטן על מציאות השם. כי לפי הקריאה של הפסוקים להשם יש גוף ואני מניח שאנחנו לא רוצים שהילד יחשוב להשם יש גוף. אבל שמעתי שלא עונים לשאלות באמונה של ילד קטן כי אם נענה לו כשהוא קטן התפיסה שלו תישאר כמו שהוא תפס את זה שהיה קטן. ועונים לשאלות באמונה כשהוא מגיע לגיל יותר בשל. אז האם צריך להעיר בלימוד תורה עם הבן שנכון שכתוב להשם יש ידיים, עיניים וכו, אבל זה לא כך? או פשוט להמשיך לפסוק הבא בלי להתעכב. תודה רבה.

שלום וברכה! לפי התיאור שלך, לא מדובר בילד בן 3-4, אלא בילד יותר גדול, שכבר לומד חומש וקורא את הפסוקים עצמם. לילד כזה, אני חושב שאפשר וראוי להסביר שאין הכוונה למושגים הפשוטים. נכון שאי אפשר להסביר לו את הדברים בצורה מלאה (וגם המבוגר לא באמת משיג את מציאות ה' כפי אמיתתה...), אבל אפשר להסביר לו באופן בסיסי. גם לא צריך להציג את זה באופן של קושיה ותירוץ, למשל "נכון שכתוב 'וירד ה' על הר סיני', אבל ה' באמת לא ירד, אלא...". אפשר לומר את זה באופן של הסבר לפסוק מבלי להציג את זה כקושיה, כגון: "'וירד ה' על הר סיני' - כלומר שהקב"ה עשה שם ניסים גדולים, שהיתה שם אש וענן וברקים ורעמים, כך שכל עם ישראל ראה שיש אלוקים והאמין בה'". אם הילד יותר גדול ומבין, ושואל "אז למה כתוב שה' ירד", אפשר להסביר לו קצת יותר, למשל שכיוון שאנחנו לא רואים את ה' אף פעם אלא רק רואים את המעשים שהוא עושה בעולם, אז כאשר ה' עושה ניסים גדולים וברורים, מבחינתנו זה כאילו ה' ירד אלינו ואנחנו פוגשים אותו באופן ישיר. ובדומה לכך בפסוקים אחרים. ולגבי הטענה ש"אם נענה לו כשהוא קטן התפיסה שלו תישאר כמו שהוא תפס את זה שהיה קטן" - לא נראה לי שצריך לחשוש לזה. ואדרבה, אם חוששים שהתפישה הראשונית שהילד יקלוט תישאר אצלו לתמיד, אז אם לא נסביר לו על הפסוקים הללו כלום, הוא יישאר עם המושגים כפשוטם, דהיינו שכביכול יש לקב"ה ידיים ועיניים וכדומה, וזה כמובן יהיה יותר גרוע.