שלום לכבוד הרב! אני עומד להתגייס בע"ה בעוד מספר חודשים לחיל השיריון דרך מסלול ההסדר. דיברתי עם מספר חברים ששירתו ג"כ בחיל השיריון, ונודע לי מהם שבמהלך הטירונות ישנם חודשיים שלמים שבהם הטירונים לומדים חומר עיוני סביב מקצועות הטנק. השיעורים נמסרים ע"י חיילות והכיתה מעורבבת גם עם ביינשים וגם עם חיילים שאינם שומרי תו"מ. בעקבות כך התעוררה לי שאלה - האם המצב הזה הוא מתוקן? האם ראוי להיות כך? עוד לפני הפן ההלכתי שבדבר, התוה"ק אומרת בפרשת כי תצא: "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" וראיתי שהספר חרדים אומר שמחנה ישראל קדוש הוא בעצמותו וע"כ שומה עלינו לשמור היטב על קדושתו. והנצי"ב שם אומר שאם חלילה יראה בך ערוות דבר - אם לא נשמור על קדושת המחנה אז ושב מאחריך רח"ל והשכינה מסתלקת מהמחנה.. ולכן נראה לי שהמצב הזה לא מתוקן בכלל, בייחוד שמדובר בחיילות צעירות ובייחוד שמדובר בכיתה מעורבת כנ"ל דבר שעלול להוביל לדיבורים מלוכלכים ושפה גסה [ע"פ עדויות של חבריי ששירתו שם].. מהפן ההלכתי נזכרתי שיש משנה בסוף מסכת קידושין שאישה לא תלמד סופרים מהטעם שמא אבותיהם של הילדים עלולים להתייחד עמה.. וודאי שזה לא שייך כאן, אבל בכל אופן יש לדון מצד חשש ייחוד וכן מצד הקרבה לעריות.. ראיתי במשניות המבוארות של הרב שטיינזלץ שהוא הפנה לשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ד סימן צ"ז) שם הוא דן בעניין, ומעלה למסקנה לאסור שאישה תלמד גברים מחשש של הרהרור וקרבה לעריות וכו.. [אף שנניח אין לחשוש בכה"ג לייחוד]. ואף האגרות משה (יו"ד ח"ג סימן ע"ג) דן בשאלה זו ומעלה למסקנה להקל בזה בשעת הדחק הגדולה שהייתה אז בארה"ב מתוך נקודת הנחה שאין חשש של קרבה והתגרות. אך במציאות הנוכחית וודאי שהחשש קיים. לבסוף נותרתי בספק - האם נגדיר את המציאות הזאת בתור מציאות שליכא דרכא אחריתי? האם אנחנו מוכנים לוותר על גדרי הקדושה והצניעות? ברור לי שעל הכף עומדת מצווה אדירה של עזרת ישראל מיד צר, של כיבוש הארץ, של ואהבת לרעך כמוך, וזו זכות גדולה להשתתף במלחמת המצווה התמידית שאנו נמצאים בה כלשון רבינו הרצי"ה, אך מ"מ, לשאלתי כבוד הרב - האם באמת מציאות זו נחשבת כליכא דרכא אחריתי? וגם אם כן - למה הרב ראשי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לא מטפלים בנושא? למה אחינו החרדים זוכים לתנאים רוחניים גבוהים מאוד בחטיבת החשמונאים ואילו אנחנו צריכים להתכופף בנושאים אלו ואחרים? תודה רבה הרב ויישר כח גדול!

שלום. כל דבריך אמת. למעשה. מרן הרב צבי יהודה זצ"ל היה מזכיר את הירושלמי , שבמקום שיש חילול ד' וקידוש ד', קידוש ד' גובר. אם היו כל ראשי הישיבות הגיעה אחת. אולי היינו משיגים יותר. אבל לא לכולם זה ברור, ובעז"ה, נזכה להוסיף קדושה גם בצבא!