האם מותר להוסיף בכתובה תוארים מכובדים כגון הרב או הרה"ג על החתן או על אבי החתן והכלה ?

שלום רב. בגט אכן נהגו להמנע מכתיבת תארים של 'חכם' ו'רב', מחשש לשינוי השם. ויש מבני אשכנז שמקפידים על כך גם בכתובה. אמנם למעשה בני ספרד ורבים מבני אשכנז לא נהגו להקפיד בכך בכתובה, בעיקר בתואר של אבי החתן והכלה, וכותבים 'הרב' וכדו' או בראשי תיבות אחרי שמות החתן והכלה, כגון: 'בת"ר' = בת רבי, או 'ב"ר' = בן רבי וכדומה. מקורות: הנה בספר נחלת שבעה (סי' י"ב אות ט"ז), כתב שמדקדקים לכתחילה לכתוב את השמות בכתובה כמו בגט. ולגבי גט אכן מצינו קפידא לגבי תואר כבוד של "חכם" או "רב", כמ"ש הרמ"ה (גיטין סי' נ"ג-נ"ה), וז"ל: "והני ספרי דפלגי יקרא לבעלי זרועות וכתב פלוני החכם או רב או נשיא אף על גב דלא קרו ליה אינשי הכי ואיהו נמי לאו בר הכי אין זה שינה שמו והגט כשר כיון דקרי ליה בשמיה בפירוש אף על גב דפליג יקרא דלא חזי ליה לאו שינוי השם הוא". האחרונים למדו מדברי הרמ"ה הנ"ל, שאמנם בכתיבת התואר רב, אין לחוש לשינוי השם, אף שחולקים בכך כבוד למי שאינו ראוי או שאין קוראים לו כך. ומכאן למדו רבותינו האחרונים שאין להוסיף בגט תארים אלו, אלא רק פלוני בן פלוני (סדר גיטין סי' כ' ס"א, סדר הגט למהר"י מינץ אות ל"ב, דרכ"מ סי' קכ"ט סק"ט). כך עולה מדברי המחבר (סי' קכ"ט סע' ז') שהעתיק להלכה את דברי הרמ"ה, ורבנו הרמ"א הגיה שם להדיא, שלכתחילה אין להוסיף רב או חכם. ומדברי הנחלת שבעה (סי' מ"ה סע' כ"א אות כ"ה) עולה שגם מי שראוי לקרוא לו בשם רב, מכל מקום תקנו שלא לכתוב על אף אחד תואר של רב וכדו', כדי שלא לבייש מי שאינו ראוי, ולכן גם מי שקוראים לו "רב", אין זה נחשב לשינוי השם. ואכן מצינו מבני אשכנז שחששו לכך, ולא הוסיפו תארים כלל, אלא כתבו רק 'פלוני בן פלוני' כמו בגט. וכך כתב הג"ר חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל להסטייפלר זצ"ל את שמותיו בלי לציין תואר, אמנם למעשה מצינו כבר בכתובות של הראשונים תואר רב, כגון בכתובה שהביא הר"ן (שו"ת סי' ע"ו) וכתוב שם "בת ר' פלוני", וכ"כ בשו"ת רשב"ש (סי' ו'), וכן מצינו בכתובות של ראשוני אשכנז, בנוסח הכתובה של הראבי"ה (סי' תתקי"ט) שכתוב בתואר החתן: "וצבי ר' פלני חתן דנן", ובנוסחי כתובות שבמחזור ויטרי (סי' תקנ"ג), ובמהרי"ל (מנהגים הל' נישואין י"ז) הוסיפו ר' לפני אבי החתן והכלה. וכן ראיתי שהגר"מ אליהו זצ"ל, כתב בכתובה אשכנזית את התואר ב"ר, אצל החתן, ובת"ר, אצל הכלה. (יש לציין שראיתי שהוא הוסיף אצל הכלה מנב"ת = מנשים באוהל תבורך") וכך נהגו רבים. עם זאת יש לציין שתוספת זו מצויה פחות אצל החתן ויותר אצל אב החתן והכלה, אך אין בכך הבדל מבחינה הלכתית כזו או אחרת. וראה הרחבה בכל זה במשפט הכתובה (ח"ב פרק י"ג) ושם כתב שבני ספרד מעולם לא נהגו להקפיד בזה וכותבים תארים כדרוש לפי כבוד התורה, א. מפני שהכתובה נכתבת בשעת חיבה והדרך באותה העת לייקר ולהעלות כל דבר, ואפילו את שווי הנדוניא נוהגים לשום ביותר כמ"ש רש"י (בכתובות סו.), אם כן כל שכן תארים של כבוד לחתן וכלה ואבותיהם. ב. בזמנינו שהערים גדולות ויש בכל עיר כמה אנשים באותו שם, תואר "רב" יכול לצמצם ולגלות יותר מי הוא החתן, עכ"ד. והגר"ע יוסף כתב על חתן שסיים את הש"ס לפני החתונה: "החתן המפואר, חמד בחורים, שוקד על דלתות התורה, רבי פלוני", וכן כתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל שכתב בכתובה לבת של ראש ישיבה: "בת הרה"ג פלוני" (משפט הכתובה שם, וראה שם שהוסיף לגבי כתיבת תארים בראשי תיבות בכתובה, שכתב שאע"פ שיש להשתדל שלא לכתוב ר"ת בכתובה, מכל מקום גבי ר"ת מוכרים ומפורסמים, אין קפידא). ברכה והצלחה,