שמעתי שיש מנהג לאכול זרעונים בליל פורים זכר לאסתר שזה היה מזונה בבית אחשורוש. א. האם יש לכך מקור? ב. מדוע דוקא בליל פורים ולא גם ביומו?

שלום רב, א. יש לכך מקור מפורש בגמרא (מגילה יג.) בביאור הפסוק (אסתר ב' ט'): "וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים", אמר רבי יוחנן שהאכיל אותה 'זרעונים' (כגון אורז, אפונה, פולים ועדשים). והוסיפה הגמרא שם, שכן נאמר לגבי דניאל חנניה מישאל ועזריה שאכלו זרעונים, "וכן הוא אומר (דניאל א' ט"ז): "ויהי המלצר נשא את פת בגם זרענים". ופירש רש"י (שם): "שהזרעונים טובים לצדיקים להבדילן ממאכל טמא". וכן הובא ברמ"א (סי' תרצ"ה סע' ב') בשם הכלבו: "יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל". ב. אמנם בדברי הרמ"א לא נתפרש שנהגו לאכול זרעונים דווקא בליל פורים, אולם במקורו, בספר כל בו (סי' מ"ה), כתב: "והמנהג לאכול זרעונים באותה לילה זכר לזרעונים שהיו אוכלים בבית המלך דניאל וחבריו כמו שכתוב (דניאל א' יב') ויתנו לנו מן הזרעונים". וכן העיר המשנה ברורה (שם סקי"א) בשם המג"א: "בלילה הראשונה". והנה בערוך השולחן (סי' תרצ"ה) הקשה מה הקשר בין דניאל לפורים. ובלבוש (שם) כתב שמבואר בגמ' (מגילה טו.) שהתך המוזכר במגילת אסתר כאחד מסריסי המלך אחשוורוש, הוא הנביא דניאל. ועוד תמה בערוה"ש (שם), "ולא ידעתי למה בלילה", וכתב שהמנהג לאכול גם ביום. ונראה לבאר ע"פ מה שכתב בשער הציון בשם הכלבו (סקי"ב): "יש שאין אוכלין בשר בלילה כדי שלא יטעה שהוא סעודת פורים, וענין כזה תלוי לפי מנהג המקום". לפי זה נראה שטעם המנהג לאכול זרעונים דווקא בלילה הוא משום שסעודת המצווה צריכה להיות דווקא ביום, וקיימא לן שסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובה (שו"ע שם סע' א'). לכן, מה שנהגו בלילה הוא רק מצד כבוד היום וזכר לנס, אך אינו נחשב כסעודת היום שיש בה חיוב גמור. כדי ליצור הבדלה זו, ראו לנכון כמה מרבותינו הפוסקים לייחד את מנהג אכילת הזרעונים ללילה, וביום עצמו לסעוד כדבעי בבשר ויין כיד המלך. בברכת פורים מאיר ושמח,