שלום כבוד הרב,בספר תורת חובת הלבבות לב טוב רשום: ״וכגון אם אנחנו חיבים לחקר בענין האחד האמיתי והאחד העובר ,כדי שנדע להבדיל בין אחדות הבורא לבין שאר האחדים הנמצאים״ והרי ידוע שרק השם הוא האלוקים אז מה הכוונה כאן ואני גם יודעת בוודאות שלא לזה הייתה הכוונה כי הרי זה ספר של אמת אז מה הכוונה ברשום? קראתי לפי ai שמדובר בלהבדיל בין אחדות השם לבין הזמן,האדם ורציתי לדעת האם זאת הכוונה באמת (נשמע לי הגיוני אבל חשוב לי לברר את אמת הכוונה) הכוונה היא שהשם הוא אחד וניצחו וממנו הכל ובני אדם,זמן ודברים בבריאה הם האמנם ייחודים (כמו שאין אדם הדומה לשני לו וכל אדם יש לו סיבה אחרת ללמה הגיע לעולם ותיקון אחר) וכל אלו הם דברים חולפים והם גם שייכים לעולם הזה וכולם נשלטים על ידי השם ואילו השם הוא שולט על עצמו וידו בכל והוא ניצחי אז הוא האמנם גם אחד וייחודי אבל גם אין דומה לו (לעומת אנשים שאם כל השוני אדם זה אדם וכולנו ככלל אנשים וזה רבים כבר) והוא באמת אחד בכל ועם כל מה שזה אומר הבנתי נכון?? אשמח לדיוק תודה מראש

בס"ד שלום רב, מחילה על עיכוב התשובה, אני במילואים ורק עכשיו ראיתי. הכוונה בדברי חובת הלבבות היא שכל מושג של אחד שאנו מכירים בו אינו אחד ממש אלא מורכב מהרבה מאד חלקים קטנים. אדם אחד מורכב מהרבה איברים שכל איבר מורכב מהרבה תאים וכן הלאה. וכך הוא בכל אחד מהדברים בעולם, הזמן מורכב הוא מעבר הווה ועתיד, וכל יום מורכב משעות וכל שעה מדקות וכן הלאה. רק בורא עולם שהוא מקור הכל הוא אחדות גמורה, שאין השכל האנושי יכול להגדירה בשפתו. בהצלחה