אם יהודי נשאר יהודי היכן הבחירה כאן? נניח יהודי מכריז שאינו מעוניין בחיי העולם הבא או בגן העדן וברצונו לחיות כגוי גמור- או אפילו מבחינתו שגם נשמתו תיחרב ולא תהיה לו קיום לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, הרי שאין באפשרותו לשנות זאת משמע הוא אנוס מכל הבחינות, היכן הבחירה כאן? אין כוונתי בבחירה "אם רצונו נמצא בקיום המצווה או במעשה וכו" כי הנה רצונו אינו שם ואינו רוצה להיות יהודי, הוא מכריז שאין לו חלק באלוהי ישראל ובכל זאת הקשר נשאר. למה? האם הבורא דיקטטור עד כדי כך?

בהורמנא מהרב ליאור שליט"א - מאחר שהשאלה הועברה עתה אליי, אשיב בקצרה: א. מחאתי נמרצת על הסגנון הבלתי הולם בעליל ["דיקטטור"]; אפשר לשאול כל שאלה, אך הכרח וחובה לשמור על שפה נקייה ומכבדת, בוודאי כלפי "הבורא"; ב. לעצם השאלה: הטענה מופרכת לחלוטין. לאדם יש בחירה חופשית לעשות מה שהוא רוצה ולחשוב מה שהוא רוצה, ועדיין התוצאה אינה בהכרח כפי שהוא רוצה. משל פעוט למה הדבר דומה: אדם שלוקח חומרים שמתאימים לאפיית עוגה, וחושב שהוא אופה עוגה, ובכל זאת שורף אותה והיא אינה אכילה בעליל. ובכן: בחירה חופשית מליאה הייתה לו - גם במעשה וגם במחשבה - ועדיין התוצאה טופחת על פניו. והוא הדין - אפס קצהו, כמובן - של נדון השאלה.