שלום כבוד הרב, תודה רבה על סבלנותך והיענותך להשיב לשאלתי!, כבר תקופה ארוכה שלא משנה מה כל כמה ימים תוקף אותי געגוע לקדוש ברוך עד כדי בכי, אני שומרת שבת, משתדלת ללכת בצניעות כמה שאפשר, וקצת קשה לי להקפיד על תפילות חוץ משבת, ושזה מגיע אני לא יודעת מה לעשות, כי מצד אחד מרגיש לי שזה אולי איתות שלי להתקרב לבורא עולם, אבל מצד שני, גם כשאני הכי קרובה אליו הגעגוע מכה במלוא העוצמה, אני אוהבת את החיים שהשם העניק לי ומודה לו על הכל, גם הטוב ביותר וגם הרע, אני אוהבת אותו כלכך ולפעמים אני לא יודעת מה לעשות עם הגעגוע תודה רבה תבורך!

בס"ד שלום לך, ההתרגשות והכנות שבדברייך נוגעות ללב. התחושה שאת מתארת — געגוע עמוק עד כדי בכי לבורא עולם — היא מעלה רוחנית גבוהה מאוד. בספרות המחשבה היהודית, הגעגוע הזה מכונה לעיתים "צימאון של הנשמה", כפי שאמר דוד המלך בתהלים: "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי". חשוב שתביני: הגעגוע הזה הוא לא "בעיה" שצריך לפתור, אלא מתנה. הוא מעיד על כך שהנשמה שלך חיה, מרגישה וקשורה למקורה. הנה כמה כיוונים שיכולים לעזור לך לתעל את הרגש העצום הזה: 1. להפוך את הגעגוע לדיבור כשהגעגוע מכה בך, אל תנסי להדחיק אותו. זהו בדיוק הזמן ל"התבודדות" — שיחה אישית ופשוטה עם ה'. את יכולה לומר לו במילים שלך: "ריבונו של עולם, אני כל כך מתגעגעת אליך, אני רוצה להרגיש אותך קרוב". הדיבור הישיר פורק את המטען שבלב והופך את הדמעות לכוח בונה. 2. הצעדים הקטנים הם העיקר ציינת שקשה לך להקפיד על תפילות מעבר לשבת. אל תעמיסי על עצמך "הכל או כלום". בורא עולם שמח בכל תנועה קטנה לכיוונו. אולי תבחרי ברכה אחת ביום (כמו "שהכל" או "ברכות השחר") או פסוק אחד שאומרים בכוונה גדולה? העקביות שבמעשה הקטן מרגיעה את הנפש ונותנת לגעגוע בית פיזי. 3. מילוי הכלים געגוע הוא כמו אש — אם אין לה במה להיאחז, היא עלולה לשרוף או להיעלם. כדי לתת לגעגוע הזה ביטוי מעשי, כדאי לנסות "להוריד" אותו לתוך לימוד. קריאת מזמורי תהלים (אפילו כמה פסוקים) או לימוד של רעיון קצר על אמונה יכולים להפוך את תחושת החיסרון לתחושה של מילוי וקרבה. 4. להכיר בטוב העובדה שאת מודה לה' גם על הטוב וגם על המורכב היא דרגה עצומה של אמונה. המשיכי בזה. הכרת הטוב היא הדרך הטובה ביותר לחיות בנוכחות ה' בתוך היום-יום. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט. לסיכום: הגעגוע שאת חווה הוא סימן לקדושה שבך. אל תיבהלי מהעוצמה שלו; חבקי אותה. ה' חפץ בלב, והלב שלך פתוח לרווחה. כשאת מרגישה שהגעגוע גובר, פשוט תגידי לו: "הנני, אני כאן, תודה שאני מרגישה אותך". יהי רצון שתזכי תמיד לעבוד את השם מתוך שמחה וחיבור פנימי עמוק.