בשכונתנו ישנם הרבה בתי כנסת וישיבות. אחד מאיתנו, האב, מתפלל בבית כנסת של בעלי בתים, שם התפילה מכובדת אך לא מאריכים בניגון. השניה, בתו בת ה-16, אינה אוהבת את סגנון התפילה שם ומתפללת בלילות שבת באחת הישיבות, שבה מסיימים כ-20 דקות מאוחר יותר, כי מאריכים בניגון (בסגנון הרב קרליבך) ואולי כי מתחילים תפילת ערבית מאוחר יותר. זה מקובל על האב, בתנאי שמי מבני הבית שהולך לשם יקדש לעצמו כאשר יגיע הביתה, כדי שהאב ויתר בני הבית שלא הולכים לביה"כ, לא יצטרכו לאחר את הקידוש. מנגד טוענת הבת שעדיף לחכות עד שכולם יגיעו הביתה ואז האב יקדש לכל המשפחה. איזו דעה צודקת?

האב צודק שאין המשפחה צריכה להמתין זמן ממושך לבת. אלא אם כן זה קורה לעיתים רחוקות. אך בקביעות אין המשפחה צריכה להמתין. והבת היא שצריכה להקדים כדי להיות עם המשפחה בקידוש. ואולם תמיד טוב לחפש את הדרך שכולם יהיו מרוצים אם זה מתאפשר.