המילה תכלם (לפי הנוסח שבידי) משמעותה כלוי או הכנעה? וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר *וּתְכַלֵּם* וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:

אין להוציא מילה מפשטה, וברור שעיקר המילה, במקורה ובהקשרה, מכוון ל"כילוי", כליה; ואולם כילוי אינו חייב דווקא הכחדה והשמדה, והוא אפשרי גם באמצעות טיוב מעשיו ודרכיו של "המקולקל" - מלשינים, מינים וכו', וכפי שאמרו בגמרא: ייתמו חטאים - לא חוטאים, ייכלו הפשעים ולא כילוי פושעים. הוא הדין אפוא ביחס לנדון דנן: כילוי מעשי הרשע.