יש לנו בחדר השינה שירותים ומקלחת ביחד. הדלת של השירותים כל הזמן פתוחה, אבל האסלה סגורה כל הזמן ולא מריחים ריח מהשירותים. אם עומדים רחוק מהשירותים, בערך 2 מטר, האם ניתן לברך ולהגיד "אמן" באותו החדר והאם ניתן להגיד "שמע ישראל"? ואם נמצאים בסלון או במטבח שזה רחוק מחדר השינה ולא רואים בכלל את השירותים, מותר לברך, להתפלל, לענות ולהגיד אמן? כל הברכות, התפילות, אמירת המילה "אמן", זה לא לבטלה?

תשובה בקצרה - חדר שינה או חדר אחר שיש בו שירותים ומקלחת בחדר סמוך אך הדלת של השירותים פתוחה ורואים את השירותים . מותר להתפלל ולקרוא ק"ש , או לברך ברכות בחדר השינה או חדר אחר . כיוון שאף אם יש ליכלוך בשירותים בד"כ לא נראה . במקרה שיש ריח רע של השירותים יש להרחיק ממקום שנגמר הריח ארבע אמות (כשני מטר) תשובה בהרחבה א. האם יש לבית הכיסא בזמנינו דין בית הכיסא לכאורה כיון שאחר עשיית צרכיו המים שוטפים ומנקים היטב את האסלה, יש לדמותו לבית הכסא דפרסאי, המבואר בברכות (כו א), שהוא עשוי בחפירה, והוא בשיפוע, והצואה מתגלגלת מיד משם ונופלת במרחק לגומא. ומותר לקרוא קריאת שמע כנגדו. וכן פסק בשלחן ערוך (סימן פג סעיף ד'). ולכאורה הוא הדין בזמן הזה. אולם נראה שיש לחלק בין בית הכסא דפרסאי לבין בית הכסא שלנו, שהרי בבית הכסא שלנו נשארת הצואה עד שקם ממקומו ושוטף את האסלה במים, מה שאין כן בבית הכסא דפרסאי, שאין הצואה נשארת שם כלל. ואמנם עדיין יש צדדים לומר שאין לבית הכסא של זמנינו דין בית הכסא ממש, וכמו שכתב בשו"ת ארץ צבי (סימן קי וסימן קיא), שבנידוננו אין האסלה נחשבת לגרף של רעי, מחמת שאין הצואה שוהה בתוכה אלא זמן מועט. ובשו"ת יביע אומר חלק ג' (סימן ב' אות ב') כתב לדחות סברות אלו, כי מדברי הפוסקים מוכח שאפילו שהה הרעי שם זמן מועט יש להחמיר. וכן פסק בפסקי תשובות ועוד אחרונים רבים .ולכן פסקו האחרונים שאף לבית הכיסא בזמן הזה יש דין של בית הכיסא. ב. באופן שיש מחיצות לבית הכיסא אם מותר לברך כנגדו ברכות (כה.) אתמר ריח רע שיש לו עיקר ...ורב חסדא אמר מרחיק ארבע אמות ממקום שפסק הריח וקורא קריאת שמע... ואם היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים יושב בצדו וקורא קריאת שמע ואם לאו מרחיק מלא עיניו וכן לתפלה. שולחן ערוך (סימן עט סעיף ב) היתה במקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה, או שהיתה בבית אחד והוא בבית אחר, אפי' הפתח פתוח ויושב בצדה ורואה אותה, אם אין לה ריח יכול לקרות, דכיון שהיא ברשות אחרת קרינן ביה שפיר: והיה מחניך קדוש (דברים כג, טו) להרא"ש, אבל להרשב"א דוקא כשאינו רואה אותה. לכאורה השו"ע פוסק כדברי הרשב"א כמו שקימ"ל שהלכה כי"א בתרא, ולכן שיש צואה מותר לקרוא או להתפלל שהצואה בחדר אחר רק באופן שלא רואה אותו , אך לשיטת הרא"ש אפשר לקרוא שהצואה החדר אחר אף שרואה אותה . בביאור הלכה (ד"ה אבל הרשב"א) כתב שאף שבב"י משמע שהעיקר להלכה שפוסק כרא"ש , אך משמע מהשו"ע שפוסק כדברי הרשב"א, וכ"כ הא"ר , ואילו הח"א אומר שהוי ספק דדינא. כל האמור לעיל באופן שיש לכלוך ודאי, כצואה בשירותים ורואים אותה. ואם מעצים עיניו או בלילה משנ"ב מביא מח' אם מותר לכתחילה או שיש אוסרים . ופוסק המשנ"ב שיש להקלה בשעת הדחק. אך אומר המשנ"ב שאין יכול לראות את הצואה מחמת גבהה או עמקה לכו"ע שרי. ולכן שאין לכלוך בשירותים ונקיים או שלא רואה את הליכלוך וודאי שמותר לקרוא או להתפלל בחדר הסמוך . בהלכה ברורה כתב לדינא - שיש מחיצה אף שלא גבוהה עשרה יש להקל לקרוא בסמוך לו כל עוד לא רואה את המקום שיש בו צואה , וכן הלכה לבני ספרד. אך לבני אשכנז יש להחמיר שלא לקרוא כמלא עיניו ומאחריו ומן הצד מרחק ד' אמות (כשני מטר) . אך אף לבני אשכנז אפשר להקל באופן שהחדר של השירותים הוא כחלק מחדרי הבית יכול להקל ולקרוא ק"ש או לברך או להתפלל אפילו בסמוך לו. ורשות אחרת זה חדר אחר אפילו הפתח פתוח כדברי השו"ע לעיל, ולכן אפשר לקרוא ק"ש או שאר ברכות ואף לענות אמן וכדומה בחדר אחר שהפתח של השירותים פתוח אליו . יש לדון בנוסף האם יועיל רק לסגור את מכסה האסלה באופן שיש לכלוך של צואה, משנ"ב דן האם מחיצות של השירותים עצמם באופן שיש לכלוך על המחיצה , נחשב מחיצה שמותר לקרוא כנגד המחיצה הזו , לדינא המשנ"ב מחמיר , אך מבין בדברי השו"ע שמותר. אך מודה באופן שהמחיצה היא לא נועדה רק לבית הכיסא, שיהיה מותר לקרוא כנגד המחיצה הזו , כמו שמצוי בזמנינו שיש קירות לחדר שירותים שהם נועדו לצניעות . ג. אם להחשיב את בית הכיסא כמו צואה השו"ע בסימן (פג, א) כתב שאסור לקרוא כנגד בית הכיסא אפילו פינו ממנו הצואה , ובחזו"א כותב שכיוון מצופה בכעין זכוכית ומתנקה יפה , א"כ דינה כגרף של רעי שמותר לקרוא כנגדו (כמבואר בסימן פז,א), אך לדינא אמר שהדבר ספק אם יש לשירותים בזמן הזה דין בית הכיסא. בילקוט יוסף - דן בצינורות הביוב האם יש להם דין של גרף של רעי , והתיר באופן שהצינורות צבועות או שמוקף קיר גבס , והעיקר להלכה להקל בכך ,אך שיש צינור בבית כנסת או בסוכה , צריך לכסות אותו שלא יראו את הצינור , אך באופן שהצינור ברשות אחרת אף שרואים אותו מותר לדינא . כיוון שנמצא ברשות אחרת . ומתוך כך נלמד לנידון דידן שאף אם נימא שהבית הכיסא שלנו נידון כדין צואה, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת יש להתיר . ד. מחיצה שיש ריח רע השו"ע (סימן עט ,ב) הביא מחלוקת האם יש מחיצה האם מועיל אף שיש ריח רע: ואם יש לה ריח, לא מהני הפסקה ולא שינוי רשות. ויש אומרים דכי היכי דהפסקה מועלת לצואה עצמה, ה"נ מועלת לריח רע שלה. השו"ע סתם לאסור יש ריח רע , והביא בשם י"א (ר' יונה) שכמו שמועיל לצואה עצמה הוא הדין שמועיל לריח רע שלה. ונראה שפסק להלכה כסתם לאסור שקימ"ל סתם וי"א הלכה כסתם (וכן מתבאר בסימן פג ,א) וכ"פ המשנ"ב לאסור שיש ריח רע אף שיש מחיצה. וכ"פ בהלכה ברורה שיש להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח , אך הוסיף שהמיקל במקום הצורך יש לו על מי שיסמוך. ולכן ההיתר לקרוא מול השירותים בחדר הסמוך אליהם דווקא באופן שאין שם ריח רע , אך באופן שיש ריח רע אסור לקרוא ק"ש עד שירחיק ד' מאמות ממקום שכלה הריח , ואף באופן שיש מחיצה עשרה טפחים. יוצא לדינא – באופן שהדלת של השירותים פתוחה לחדר אחר בבית, יהיה מותר לברך או להתפלל בחדר הסמוך באופן שאין ריח רע מגיע לחדר הסמוך אף כנגד השירותים. אך באופן שיש ריח רע אין לקרוא או להתפלל במקום שיש ריח רע, ויש להרחיק ממקום שכלה הריח ד' אמות (כשני מטר). ובנוסף צריך שלא יהיה לכלוך של צואה או דברים אחרים בשירותים באופן שרואה אותם, אך באופן שהשירותים מכוסים או שנקיים יש להקל יותר כיוון שלא רואה או שאין לכלוך ולכן יכול לקרוא או להתפלל בחדר הסמוך . ואף את"ל שהשירותים הם נחשבים כדין הצואה עצמה , שמא הלכה כשיטת הרא"ש שמועיל שמתיר אפילו רואה את הצואה שהיא ברשות אחרת , ושמא כשיטות האחרונים שאין לשירותים בזמן הזה דין בית הכיסא . הרב משה כהן