שלום לרב היקר,תודה רבה מראש על המענה המהיר. בילדותי נכנסה בי רוח שטות וגנבתי כמה בובות סופרגול מחברי לכיתה ללא ידיעתו. וארצה להשיב את הגזלה אותו בחור שלמד איתי ביסודי פנה למסלול חיים אחר אבל שמעתי שהוא ילך ללמוד עם חברי הקרוב במכינה שנה הבאה.. השאלה שלי היא כזאת האם מותר לי לתת לחבר שיגיד לו את מעשיי ויביא לו סכום כסף לדוגמא 100 שח ובכך אשיב את הגזלה? וגם ככל הנראה הבובות מהכסף של ההורים שלו וכעת זה יחזור אליו..האם זה משנה? שוב תודה רבה.

שלום וברכה משאלתך אני מבין שהבובות לא נמצאות אצלך ולכן אתה רוצה להחזיר לו כנגדם כסף. תשובה בקצרה קטן שהזיק או גנב פטור על היזקו או גנבתו גם שהגדיל. אלא אם כן גניבתו עדיין מצויה אצלו וחייב להחזיר את החפץ עצמו שגנב. אך מידת חסידות להחזיר כסף אחרי שגדל. וגם במקרה שלך מעיקר הדין אתה פטור, ואם תרצה לנהוג במידת חסידות תוכל להחזיר כסף. תשובה בהרחבה: בבא קמא פז. "משנה...חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן - חייב, והם שחבלו באחרים - פטורין. העבד והאשה פגיעתן רעה, בהם - חייב, והם שחבלו באחרים - פטורין, אבל משלמין לאחר זמן; נתגרשה האשה, נשתחרר העבד - חייבין לשלם". רואים ממשנה זו שקטן שהזיק או גנב פטור על הגניבה או ההיזק. בבא קמא צח: "הוה עובדא, וכפייה רפרם לרב אשי, ואגבי ביה כי כשורא לצלמא." פרש"י ד"ה "ואכפייה" שהיה מעשה שרב אשי שרף שטר של חברו בילדותו ורפרם כפה אותו לשלם כל מה שהיה כתוב בשטר. מדברי רש"י אלו למד האור זרוע בבא קמא פ"ח ס' ט' שקטן שהזיק צריך לשלם כשיגדל, וכ"כ בספרו אור זרוע ב"ק ס' שמו'. מגמרא זו רואים שרפרם כפה על רב אשי לשלם על היזקו ששרף את השטר. רש"י מסביר שלא יכול להיות שרב אשי תלמיד חכם גדול ישרוף שטרות, אלא זה היה בקטנותו ורפרם כפה אותו כדי לצאת ידי חובה לפנים משורת הדין, כך הבין ברש"י האור זרוע. לעומתו הרמב"ם בהל' גניבה פ"א ה"ח וכן בהל' חובל ומזיק פ"ד ה"כ כתב ע"פ המשנה שחרש שוטה וקטן שהזיקו לאחרים פטורים, ואפילו אם החרש נתפתח ושוטה השתפה והקטן הגדיל פטורים מאחר שבשעה שהזיקו לא היו בני דעת. וכן פסק בעל התרומות שער לו' ח"ב ס' ו' והרא"ש ב"ק פ"ט ס' ט'. התוספות רי"ד ועוד הסבירו את הגמ' ב"ק צח: שאין פירושה כרש"י, אלא שכוונתה לומר שרב אשי חשב שפטור מלשלם בגלל שזה נזק בגרמא ורבינא הביא לרב הרבה ראיות שיש לחייב מדינא דגרמי. ובפילפולא חריפתא ב"ק פ"ט אות כ' תרץ באופן אחר שרב אשי שרף בגדלותו בשוגג את השטר של חברו, ורפרם כפה אותו לשלם משום שאדם מועד לעולם. אם כן רואים מחלוקת בין רש"י לרמב"ם והרא"ש האם קטן שהזיק צריך לשלם כשיגדיל, רש"י סובר שכן הרמב"ם והרא"ש סוברים שלא. מרן בשולחן ערוך סימן שמט סעיף ג הכריע כדברי הרמב"ם וזה לשונו: קטן שגנב מחזירין קרן לבעלים אם הוא בעין ואם אינו בעין פטור אף לאחר שיגדיל. בפתחי תשובה ס"ק ב' כתב בשם תשובת שבות יעקב ח"א ס' קעז' שיש לדייק מדברי הרמב"ם בהל' גניבה פ"א ה"ח: "ואם אבדו אינו חייב לשלם", דדוקא היכי שנאבדה הגניבה אינו חייב לשלם אבל היכא שנהנה מהממון ודאי חייב לשלם, וחלק ממה שהלך לאיבוד מהממון חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים. יש להעיר שמהרמב"ם בהל' חובל ומזיק מוכח שדיוקו מהרמב"ם בהל' גניבה אינו נכון ואפילו אם נהנה אינו חייב לשלם, ועוד שמוכרח מהרמב"ם והרא"ש ומרן שאינו חייב לשלם כשיגדיל אפילו כדי לצאת ידי שמים. מסיים שם הפתחי תשובה שממידת חסידות כן נכון לשלם. עוד העיר הרב עובדיה ביביע אומר שמוכח משער הגלגולים שקטן שעשה עבירה צריך להתענות עליה כשיגדל, ולכן כתב שם למסקנה שקטן שגנב או הזיק לממון חברו מן הדין פטור מלשלם לו כשיגדל ואינו חייב לצאת ידי שמים, ורק ממידת חסידות טוב לתת סכום לכפרתו. העולה מכל הנ"ל שמעיקר הדין פטור מלשלם אך מידת חסידות לשלם. לגבי שאלתך האם ניתן להחזיר לו את הכסף על ידי שליח אפשרי בהחלט לשלוח שליח לשלם לו את גניבתך. ועוד שאלת האם ניתן לשלם לו ולא להורים שלו. אכן אפשר קצת להסתפק בכל חפץ שההורים נותנים לילד שלהם האם שייך לילד או להורים. ובאמת נראה שהחפץ שייך להורים והם נותנים לו רשות להשתמש בו אפילו אם הוא יגמר או יכלה מן העולם. ולכן ניתן להחזיר לו את הכסף שהרי ההורים הביא לו את החפץ להשתמש בו אפילו יגמר. בברכה הרב שהם שמילה