האם מותר לאכול לפני התפילה בבוקר בידיעה שאם לא אוכל יהיה לי ריח רע מהפה ולא ראוי להתפלל כך למלך מלכי המלכים? בנוסף, זה מקשה על הריכוז במהלך התפילה.

שלום וברכה, אפשר להוציא את ריח הפע על ידי צחצוח שיניים או מי פה. לקושי הריכוז - מותר לשתות מים (שו"ע פט ג). וכן אפשר לשתות קפה וכדומה (יביע אומר ד יב). רק במקרה חריג שאדם מאד רעב ולא יצליח לכוון אם לא יאכל - מותר לו לאכול (שו"ע פט ד, ומ"ב ס"ק כה). הרחבה: כתב השולחן ערוך (פט ג) שאסור לאכול ולשתות לפני התפילה, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה. עוד כתב השולחן ערוך (פט ד): "הצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו, יתפלל; ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה". וביאר המ"ב (ס"ק כה) שרק מי שרעב הרבה מותר לו לאכול. לעניין שתיית תה וקפה לפני התפילה, כתב המשנה ברורה (פט כב) שמותר לשתותם לפני התפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילים בהם ואין מתיישב הדעת בלתם. וכל זה בלא סוכר ובלא חלב. וכתב המ"ב שהעולם נוהגין להקל לשתות עם סוכר. ולמעשה חילק המ"ב שאסור לתת את הסוכר לתוך התה למתקו שזהו גאווה ואסור קודם התפלה, אבל אם לוקח מעט סוכר בפיו בעת השתייה ובלי זה אין יכול לשתות את התה אין זה בכלל גאוה ומותר. והגרי"ש אלישיב (הערות ברכות י:) כתב על כך: "ועיין מש"כ במשנ"ב סי' פט סק"ב בדין שתית קפה, שקודם ק"ש ישתה בלא סוכר ולא יאחזהו בידו וכו' ע"ש. אך נראה שבימינו ל"ש דין זה, משום שאין חשיבות יתירה בשתיית קפה עם סוכר, ולכך יכול לשתות קפה עם סוכר במקום שצריך לשתות". וכן כתב להקל בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' יב): "ולפ"ז נראה שמותר לשתות קקאו (עם סוכר) לפני התפלה, אף על פי שמזין ומוסיף דם. ומה שאסר מהר"ח פלאג'י בכה"ח (סי' יא אות ד) לשתות הג'יקולאטי, וכ"כ המנחת אהרן (כלל ו סי' ח), היינו ע"פ הזוה"ק שאוסר כל מה שמוסיף דם. אבל להאחרונים הנ"ל שהתירו קפה עם חלב, ה"ה בזה שיש להקל. ויר"ש יחוש לעצמו לחוש לדברי הזוה"ק, אא"כ הוא אדם חלש שהוא זקוק לכך, שאז יוכל לסמוך על האחרונים הנ"ל".