ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- תורה, מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- שאלות פרטיות בסוגיות שונות
שאלה
מהו אותו יום הגשמים שנאמרו בו כל אותם המעלות שגדול כיום מתן תורה ומעשה שמים וארץ וכתחיית המתים וכו האם זה כל יום שיורד בו גשם משמעותי או שזה דווקא היום הראשון שיורד בו גשם כזה כמו שנראה ממהלך הסוגיא שעוסקת בשאלה מתי זמן רביעה ראשונה ואח"כ אומרת שאם ירד הגשם המשמעותי הראשון קודם ועצר וכו ומביאה את הברכה על הגשם המשמעותי הראשון ומיד אח"כ מובאת המימרא של רבי אבהו וכל שאר המימרות על מעלת אותו יום הגשמים ?
תשובה
שלום
הגמרא בתענית (דף ז/א) משווה בין יום הגשמים ליום מתן תורה:
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי' (דברים לב, ב). ואין לקח אלא תורה, שנאמר: 'כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ' (משלי ד, ב). רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי', מי נתלה במי? - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
המהרש"א מבאר שנקודת הדמיון בין ירידת גשמים למתן תורה היא בכך ששניהם מביאים טובה לעולם. המהרש"א מסביר את שיטת רבא שגדול יום גשמים יותר ממתן תורה, בכך "שטובת הגשמים היא לגופות בין לצדיקים ובין לרשעים אבל טובת התורה אינה אלא לצדיקים בלבד שזוכין בנפש על ידה". מההתורה "נהנים" רק הצדיקים ואילו מהגשמים נהנים ירדו גם הרשעים.
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל מרחיב את הרעיון (עיין בכל המאמר באתר ישיבה https://www.yeshiva.org.il/midrash/3526):
"נראה שרבא בא לציין את מקור הטובה הבאה לעולם. מתוך שטובת הגשמים היא כללית ומקפת את הכול, לא רק את הצדיקים אלא גם את הרשעים, משמע שהגשמים משתלשלים ונובעים מעולם עליון, גבוה יותר מאותו עולם של פרנסה. ממנו, פתוחה ידו של ה' להשביע לכל חי רצון. ואילו בשפע התורה זוכה רק חלק מסוים מן הברואים".
לפי רעיון זה לא מדובר כאן על יום מסויים אלא עקרון של השפעה, יש בחינה מסויימת בה יום הגשמים הוא גדול יותר ומגיע ממקום משורש גבוה יותר. כמובן שיש לתורה שורש גבוה בכך שהיא קדמה לעולם והיא מחיה את העולם.
יום טוב
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר














