ראיתי שהרב כתב שניתן להכשיר כלי מתוצרת נוכרית (כמו טוסטר), ע"י מכירתו לגוי כמו במכירת חמץ ולקבוע שהוא מושאל לי לתמיד. שאלתי היא: במעמד מכירת החמץ, נציגי הרבנות נותנים לגוי סכום כסף. האם גם אני צריך לתת לגוי שאני מוכר לו סכום כסף ואם כן, למה? והרי אני זה שמוכר לו, אז, לכאורה, הוא זה שצריך לשלם לי? ואם לא צריך לתת לו סכום כסף, אז איך בפועל לבצע את המכירה של הטוסטר לגוי?

בעצם, במכירת חמץ לגוי היינן צריכים לקבל כסף מהגוי ולא לתת לו, כיון שהוא קונה והקונה צריך לשלם. ומה שנוהגים לתת כסף לגוי איננו מדין מכירה וקנייה אלא כדי שיסכים להשתתף באותו הסכם. לפי זה ברור שבמכירה של טוסטר אין שום צורך לתת כסף לגוי ואפשר לתת את הטוסטר ליהודי ולומר לו שבהרמתו את המכשיר יתכוון שהוא מרימו לשם הקנאתו לגוי ובזה מסתיימת כל צורת המכירה. מובן שצריך לדבר על גוי מסוים ולא על סתם גוי. השימוש בכלי מאוחר יותר מתבצע ע"י שאילת הכלי מהגוי, וכיון שהכלי שייך לגוי מותר להשתמש בו גם ללא טבילה.