במהלך דיון בישיבתנו (הישיבה התיכונית בחיספין) נתקלנו במספר שאלות בנוגע עמדת ההלכה לגבי ’גזל הגוי’ ו’בל תשחית’ במצב מלחמה, ובמצב שלטון יציב. הייתי שמח אם הרב היה עונה על השאלות, מובן וברור שכל השאלות הן תיאורטיות ולא ’הלכה למעשה’ ואין אנו מתכוונים להשתמש בפסיקת הרב לצורך השחתה ח"ו!!! אשמח אם הרב יתייחס בתשובתו לשאלות הנ"ל, וכן אם יוסיף מקורות: •האם ’גזל הגוי’ אסור? באיזה תנאים הוא מותר (אם בכלל)? •האם איסור ’בל תשחית’ חל בצורה שווה הן על עצי פרי והן על שאר דברים (עצי סרק, רכוש וכדו’)? •האם איסור ’בל תשחית’ חל ללא קשר לבעלות על החפץ? •באיזה מקרים מותר איסור ’בל תשחית’? לצורך הוכחת ריבונות מדינית ממלכתית? לצורך ביטחוני כל שהוא? לצורך כל שהוא? האם אין חלוקה בהיתר בין עצי פרי לשאר דברים? •מהו ההבדל בין ’גזל הגוי’ ל’בל תשחית’? האם ההבדל הוא בין שב’גזל הגוי’ החפץ לא נהרס ושב’בל תשחית’ כבר אי אפשר להישתמש בו לשום צורך? או שההבדל הוא במעמד הלוקח- בעל סמכות ממלכתית או אדם פרטי? או שאין הבדל וזה איסור על עצם ההשחתה, וזה איסור על הגניבה? •האם במקרה של צורך ביטחוני, שלא מוגדר כפיקוח נפש, ’בל תשחית’ ו’גזל הגוי’ מותרים? האם הם מותרים הן לצבא ולרשויות הממלכתיות, והן לפרטים? או שלפרטים מותרים ’בל תשחית’ וגזל הגוי’ רק במקרה של ’פיקוח נפש’? •האם ההיתר לצורך הוכחת ריבונות (אם ישנו כזה), מותר הן לפרטים והן לרשויות הממלכתיות, או שאין דין של הוכחת ריבונות בפרטים- שהרי אין להם ריבונות ושילטון? •האם מקרה של השחתה וגזילה לצורך הטלת פחד והוכחת ריבונות של פרטים, נידון כ’גזל הגוי’- מכיוון שאין כאן דין של שילטון אלא של הטלת פחד וטרור של חלק מן היהודים על ציבור הנוכרים או כ’בל תשחית’?

תשובה לגזל הגוי: א- גזל הגוי אסור בהחלט וכך נפסק בשו"ע חושן משפט סימן שמח' וסימן שנט'. לא נזכר היתר בענין זה ואדרבה נזכר שיש בזה חשש איסור נוסף על גזל ישראל והוא החטא החמור של חילול השם. ב- איסור בל תשחית נזכר בתורה על עצי פרי אבל הדבר פשוט בחז"ל כי יסור זה כולל כל השחתה שלא לצורך ואפילו בגדים שנקרעו שלא לצורך. ג- איסור בל תשחית איננו קשור לשייכות החפץ כי אפילו חפץ ששייך לאדם עצמו אסור בהשחתה. ד- לצורך בטחוני כמו כריתת עצים המהווים מסתור למחבלים פשוט הדבר שאין בזה איסור ואפילו יש בזה מצווה. הרי כל מלחמה משחיתה את רכוש האויב את בתיו וקניניו ואין בזה כל איסור. ה- אמנם לצורך הוכחת ריבונות ממלכתית הדבר תלוי אם יש כאן מורדים בשלטון ויש צורך להרתיעם ודאי שאין איסור, אבל אין בזה היתר גורף להרוס סתם כל דבר אם לא נעשה שום דבר שאינו הגון מצד הישוב הנוכרי. וגם כשיש צורך להשחית רכוש מורדים אין לעבור את הגבול הנדרש. צריך שהכל יעשה ע"פ הוראת מומחים לדבר. ו- אין הבדל עקרוני במהות האיסור בין גזל להשחתה. ז- מותר גם אם אין צורך בטחוני להחרים רכוש אם יש בזה טובת הציבור ואין הבדל בין יהודים לגויים. כמו שמותר לצורך סלילת דרכים להפקיע שדה פרטית כדי להקל על הציבור וק"ו על צבא בין אם השדה של יהודי או של גוי. ח- מובן שההיתר הוא רק לרשות ממלכתית המוסמכת ולא לקבלנים או לאנשים פרטיים. לאנשים פרטיים מותר במקרה ויש פיקוח נפש להציל את עצמם ע"י פגיעה ברכוש פרטי בין אם הוא של יהודי בין של גוי ובתנאי שמאוחר יותר ישלמו את הנזק. במידה והסכנה לחייהם לא נעשתה ע"י בעל הרכוש, אבל אם בעל הרכוש סיכן חיים מי שהזיק את רכושו אין חיוב מן הדין לשלם לו את הנזק. ט- במידה ויש ציבור מורד בשלטון הממונה מחותר להשחית את רכושו ולהענישו ללא צורך לשלם לו פיצויים. ובס"ד נזכה לשלטון טוב שאיננו נזקק לאמצעים אלימים ובדרך הסברה טובה נוכל להביא שלום על כל ישראל.