בהמשך לשאלתי בנוגע לדודי החולה אשר רב מפורסם הבטיח לו שיבריא ולמרות זאת מצבו הולך ומחמיר. הרב ענה שיתכן ואותו רב שהבטיח אכן שקל בדעתו לאבד מקצת אמינותו על מנת לעודד את החולה, ואין ללמוד מזה חוסר אמינות, אלא במקרים כגון אלו ולא באופן כללי. ובכל זאת עדיין לא מובן לי: כיצד ניתן לעשות חלוקה שכזו? כיצד אדע מתי להתייחס לדברי הרב כאמינים ומתי לא? וכמו כן: אם כל מטרת הבטחתו היא עידוד החולה ואין בה מן האמת- מה הועיל, הרי אני מבין שאין הבטחתו הבטחה, וכיצד אתעודד?

רק כאשר לא מתקיימת הבטחה אז צריך לתרץ את דברי הרב שאולי כוונתו לעודד ואולי כוונתו על ידי אמירה זו לעורר רחמי שמים. אך טרם נתברר שאין ההבטחה מקוימת יש לתת אמון כי מי אמר שהיא לא תתקיים.