חכמים אומרים שזיווגו הראשון של האדם הוא מן השמים וזיווגו השני של האדם הוא לפי מעשיו, אך איך זה יכול להיות לגבי אדם גרוש שהתחתן עם רווקה או להיפך, זה סותר את האמרה?

בזיווג ראשון, הבנת שהכוונה לחתונה ראשונה, (כפי שבאמת נראה במבט ראשון כשקוראים את הגמרא) ובה הזיווג נעשה על ידי בת קול משמים, מי ינשא למי, אבל בזיווג שני, חתונה שנייה, משדכים לפי מעשי האדם, ומתוך כך שאלת בצדק מה יקרה אם אחד זאת חתונתו הראשונה, שאז צריך להיות לפי הבת קול ולא לפי מעשיו, והבן זוג השני זה חתונה שנייה שלו שאז יהיה לפי מעשיו, איך יהיה הזיווג. אך יש מפרשים שמסבירים שהכוונה בזיווג ראשון, מי שאמור להתחתן בשלב ראשוני עם אשה מסוימת, ויתכן מכל מיני סיבות שהחתונה לא תצא לפועל, כגון שחטא הבן זוג ומת עוד לפני החתונה, ואז נשארת האשה בלי בן זוג שהיה אמור להיות לה בזיווג ראשון, ממילא למרות שהאשה רווקה, עכשיו הזיווג שלה הוא זיווג שני, לא הזיווג המקורי. הרב אברהם פרל.