1) כיצד פוסק הרב לגבי סוף זמן קריאת שמע (’מגן-אברהם’ או הגר"א)? 2) כיצד פוסק הרב לגבי סוף זמן תפילה? 3) במידה ותשובת הרב היא לנהוג כ’מגן-אברהם’, האם אפשר להקל בשבת במנינים מאוחרים היוצאים רק לידי חובת בגר"א? ואם לא מה לעשות? 4) האם הדין שונה למי שבמקור ממשפחה חסידית, ולכאורה נוהג כפי בעל התניא-גר"א וכמנהג כל החסידים?

1. מצוות קריאת שמע היא מן התורה, וגם זמנה הוא מן התורה, שהרי התורה אמרה "בשכבך ובקומך". מסיבה זו צריך לחשוש לדעה המחמירה, היא דעת ה'מגן-אברהם'. 2. גם בזמן תפילה צריך להקפיד לכתחילה על זמנו של ה'מגן-אברהם', אבל אפשר להקל יותר משום שתפילה היא דרבנן, ולסמוך על שיטת הגר"א. 3. אפשר, משום שגם למסתמכים על הגר"א יש על מי לסמוך. 4. אני לא חושב שזה משנה, ולכתחילה צריך להחמיר כדעת ה'מגן-אברהם'. בספר "מסילת-ישרים" מובא שחסיד הוא מי שמקפיד לצאת ידי חובת כל השיטות. אז יש לך הזדמנות להיות חסיד אמיתי.