לעיתים נדירות קורה שאדם צריך להניח תפילין שאינם שלו. כיצד עליו לנהוג, במידה והתפילין לא ע"פ מנהגו, לדוגמא, אני, כבחור שמאלי (איטר יד) שמתפלל נוסח אשכנז, נאלץ להניח תפלין של אדם ימני בנוסח ספרד (כריכות החוצה) או אשכנז (כריכות פנימה). האם יש בזה כלל קבוע, כמו כן, האם בכלל הנוסחים והמנהגים השונים מעכבים מדאורייתא, או שהעיקר הוא עצם ההנחה?

אכן, כאשר שמאלי צריך לשאול תפילין מימני או להפך, נוצרת בעיה, מפני שקשר התפילין צריך להיות לצד הלב, והמעברתא שבה עוברת הרצועה צריכה להיות לצד הכתף (שו"ע כז, ב-ג), ואם שמאלי לוקח תפילין של ימני אי אפשר שהמעברתא תהיה למעלה והקשר לצד הלב. וכתב בבאו"ה ד"ה 'המנהג', עפ"י שבות יעקב וארצות החיים, שהדין החשוב יותר שהקשר יהיה לצד הלב, כי הוא דין הגמרא, ולכן יהפוך את המעברתא שתהיה כלפי מטה, וכך הקשר יהיה כלפי הלב. ויילפף את הרצועה גם על הצד העליון של התפילין כדי לקשרם היטב ליד. (ואמנם הח"א הציע להוציא את הרצועה ולהופכה, אבל בבאו"ה מפקפק בזה. ויש להוסיף כי הפיכת הרצועה עלולה לגרום נזק מסוים לרצועות ולמצב הידוק הקשר לתפילין, וגם מסיבה זו נכון לנהוג כדברי הבאו"ה). ואם ימני ספרדי לוקח תפילין של ימני אשכנזי או להיפך, יניחם כדרך שרגילים להניח את אותם התפילין, ולא יהפוך את הקשר, שאין צורת הקשירה מעכבת, אלא העיקר שיהיו קשורים יפה.