ממה שהבנתי, גישתם של הרב קוק והרצי"ה זצ"ל ביחס לעם ישראל ולהבדיל ביחס לרשעים ולרשעה הייתה מורכבת ולא חד גונית. האם גישה זו מתאימה רק ליחידי סגולה כמו הרב קוק למשל, או שהיא נחלת הכלל - כאשר רוב הציבור קשה לו להכיל מורכבות זו והוא יכול להמשך למעשיהם הרעים של הרשעים מבלי להבחין בינם לבין מעשיהם?

גם מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל מחו ברשעים, אלא שגם הרבו להתייחס לסגולה הפנימית שבישראל. וכל יהודי צריך לדעת את העיקרון היסודי שכל ישראל בנים לה', וגם אם הרשיעו הרי הם בנים. אמנם בפועל, ככל שמדובר בצדיק וחסיד ותלמיד חכם גדול יותר, כך הוא יכול להתייחס לנקודה הסגולית בלא שייגרר אחר הרשעה שבפועל. וככל שהוא פחות צדיק וחסיד ותלמיד חכם, לא יוכל לעמוד על עומק עניין הסגולה, וממילא כשידבר על הסגולה יהיה זה בעצם וותרנות לרשעה, ונמצא נגרר אחר החטאים וחוטא בעצמו.