לפני כמה חודשים נתתי צדקה של 10 אגורות לקבצנית, היא אמרה לי: "מה אין לך כסף?" זה היה נשמע לי מאוד פוגע, סיפרתי זאת לאימי, היא כעסה על הקבצנית שגם כשנותנים לה לא מעריכה ואמרה לי לא לתת לה יותר. לא ידעתי מה קודם למה, כבוד הורים או מצוות צדקה והאמת שגם נפגעתי מאותה קבצנית, השתדלתי לא לעבור במקום ההוא יותר. היום שוב עברתי על ידה, נתתי לה אולי 60 אגורות, היא אמרה "יש לך שקלים?" הייתי בהלם, אך הבאתי לה שקל. האם אני תמימה, האם זכותי הייתה פשוט לומר לה לא, האם זכותי פשוט לא להביא לה יותר, האם זה סוג של קבצנים שפשוט לא מביאים להם, האם עשיתי טוב, זה נורא כשאני חושבת על עצמי שאני כ"כ תמימה ונשלטת בידי אחרים, אני לא מבינה למה כ"כ חשוב לי שלא ישנאו אותי. האם ביטלתי מצווה כשלא שמעתי לאמא, מה לעשות להבא?

עני הגון מקבל בשמחה נדבה שנותנים לו, ואם עני אינו מקבל בשמחה מה שנותנים לו כנראה שאינו זקוק כל כך לכסף, אני הייתי נותן צדקה לעני אחר. הרב אברהם פרל.