שופטי בג"ץ פסלו בפס"ד את מה שמכונה "נוהל שכן", אין ספק גם לדעתם שדבר זה (האיסור) מגביר את הסכנה לחיילנו. א. מהי דעת תורה בעניין, ואם ניתן לקבל מקורות לכך? ב. האם נכון להורות לציבור להמשיך ולסכן חייו יתר על המידה, שהשלטון לא נותן לו לחייל להגן על עצמו ושולח אותו "כצאן לטבח" ממש? ג. ייתכן שבכך שהרבנים לא מגיבים לפס"ד מעין אלו ולא נותנים הוראות לחיילם השייכים לציבורים שלנו הם נותנים רוח גבית לשלטונות להמשיך ולהפקיר את החיילים כי אין שום התקוממות, נגד פסק זה?

זה ברור שהמוסר של הבג"ץ אינו המוסר של התורה. רחמנות על אכזרים היא אכזריות על רחמנים. ולפי הבנתי על פי התורה אין היתר להסתכן כדי להמנע מלפגוע באזרחים תומכי טרור ובני משפחותיהם.