אכן, בשבועת הרופא של הרמב"ם כותב הוא כי יש לטפל גם באויבים, ועל זה אין ויכוח. השאלה היא מה גישת הרמב"ם בסיטואציות מורכבות יותר, כפי שאנו חווים כיום, בהן יש מחבל שנפצע תוך ניסיון לרצוח יהודים, ואזרחים שנפצעו מהמחבל - האם תמיד יש קודם לטפל בפצועים גם אם המחבל פצוע קשה הרבה יותר ויש סכנת חיים מוחשית לחייו? האם יש לרמב"ם מאמר שעוסק "סדר העדיפויות" הזה?

אין דבר העומד בפני פיקו"נ אם יש יהודי פצוע קשה שיש חשש לחייו הוא קודם כמדומני שגם האתיקה הרפואית מסכימה לכך