בהקשר לצרעת הבגד יש לי כמה שאלות: 1 האם הצבעים שמוזכרים בתורה אכן כמו היום ? 2 מה עושה יהודי שיש לו כתם על הגופייה שברור שזה לא מאוכל שנשפך? 3 האם יש צורך בבית מקדש כדי לקיים מצווה זו, ואם לא מה התנאים?

1. בפשטות צריך בירור שלא השתנו הצבעים, ולזה צריך מסורת, דבר שלא קיים היום שלא נוהג צרעת כבר הרבה דורות. 2-3. לשון הרמב"ן בויקרא פרק יג פסוק מז: "והבגד כי יהיה בו נגע צרעת זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם, וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו, להראות כי השם סר מעליו ולכך אמר הכתוב (להלן יד לד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, כי היא מכת השם בבית ההוא והנה איננו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה', כמו שאמר (שם) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע, אבל מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה". ובתורת כהנים (מצורע פרשה ה ג) דרשו עוד, שאין הבית מטמא אלא אחר כבוש וחלוק, ושיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו והטעם, כי אז נתישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם וכן אני חושב בנגעי הבגדים שלא ינהגו אלא בארץ, ולא הוצרך למעט מהן חוצה לארץ כי לא יארעו שם לעולם ומפני זה עוד אינם נוהגים אלא בבגדים לבנים לא בצבועים, כי אולי הצבע הוציא הכיעור ההוא במקום ההוא כטבעו ולא אצבע אלהים היא, ולפיכך הצבועים בידי שמים מטמאין כדברי רבי שמעון (נגעים פי"א מ"ג). ועל דרך הפשט, מפני זה יחזירו הכתוב בכל פסוק ופסוק "הבגד או העור או השתי והערב", כי הדבר נס ולרבותינו בהם מדרשים וכולם בתורת כהנים". יוצא שדין צרעת אינו נוהג היום. הרב אברהם פרל.