א. על פי הלכה אני צריך להמליך את הבורא בשמים ובארץ ובארבע רוחות בקריאת שמע. איני מבין מה מוסיף העניין של ארבע רוחות, הרי ממילא כשאני מכוון להמליכו בארץ אני מתכון לארבע רוחות הרי אין ארץ ללא ארבע רוחות? ב. בקריאת שמע דאורייתא אני מפסיק באמצע ברכותיה מפני היראה, האם בקריאת שמע שאינה דאורייתא אני יכול להפסיק גם מפני הכבוד? ג. האם אני יכול להאריך בכל מילה בקריאת שמע ולכוון חוץ מכוונות ההלכה, גם כוונות על פי חסידות כגון יחודא עילאה על פי הספירות וכו’?

א. צריך להמליך את הקב"ה בכל מקום בשמים, בארץ ובארבע רוחות השמים. אם כשאתה מתכוון לארץ כוונתך היא על גם על רוחות השמים זו הכוונה הרצויה. ב. קריאת שמע שאינה דאורייתא יש לה דין של לימוד תורה ומותר להפסיק מפני הכבוד. ג.צריך לדקדק לקרוא קריאת שמע בלי שיבושי לשון. והמדקדק באותיותיה ומכוון את הכוונה הפשוטה יצא ידי חובת קריאת שמע בהידור. כמובן, שמי שראוי לכך יכול להוסיף כוונות גם על דרך הסוד.